דאגות שמביעים הורים קשורים במתן אבחנה של הפרעה על הרצף האוטיסטי

מבוא:בין הסיבות השכיחות שבגינן פונים הורים לאנשי מקצוע הן חששות לגבי קשיים התפתחותיים או חברתיים של ילדם. חששות אלה עשויים לעיתים להצביע על הפרעה בספקטרום האוטיסטי (ASD).תהליך מתן אבחנה של ASD הוא מאתגר במיוחד בקרב ילדים צעירים עם קוגניציה שמורה וסימפטומים אוטיסטיים מתונים. הבנת הקשר בין הדאגות שמתארים ההורים ומתן אבחנה של ASD עשוי למקד את תהליך האבחון.

מטרת המחקר: לבדוק אלו מהקריטריונים של ה DSM-5 עבור ASD משתקפים בדאגות שהורים מתארים במהלך אבחון ASD ,ולהשוות בין הדאגות שמתארים הורים לילדים שקבלו אבחנה של ASD לדאגות שתיארו הורים לילדים שבסוף תהליך האבחון לא קבלו אבחנה של ASD.

שיטת המחקר: במחקר השתתפו 81 ילדים בטווח גיל שנע בין 44-154 חודש, IQ>70. כל המשתתפים במחקר הופנו למרכז לאוטיזם לצורך הערכה מקיפה בשל חשד ל ASD. הנבדקים נחלקו לשתי קבוצות בהתאם לאבחנה הסופית שהם קבלו בסיום תהליך האבחון: נבדקים אשר קבלו אבחנה של הפרעה על הרצף האוטיסטי (n=40) ונבדקים שלא קבלו אבחנה של הפרעה על הרצף האוטיסטי (n=41). הנבדקים הותאמו לפי גיל וציוני IQ.

הדאגות שהביעו ההורים נלקחו מתוך דיווח חופשי של ההורים בו הם תארו את דאגותיהם לגבי ילדם. דאגות ההורים קודדו בהתאם לקריטריונים של DSM-5 עבור ASD.

תוצאות: דאגות הורים אודות קשיים בפיתוח, שימור והבנה של יחסים חברתיים היו הנפוצות ביותר, לעומת דאגות שהתייחסו לקשיים בתקשורת לא מילולית שהיו הכי פחות שכיחות. השוואה בין שתי הקבוצות הראתה שרק דאגות שתאמו את הקריטריון: קושי בהדדיות חברתית-רגשית הבחינו בין הקבוצות X2=(1,N=81)=9.35, p=.002.

בכדי לבחון את ההשפעה של דיווחי ההורים על מתן אבחנה של ASD ביצענו רגרסיה לוגיסטית. מודל הרגרסיה נמצא מובהק סטטיסטית (X2(2)=10.66, p=.005) והסביר 17% מהשונות (NagelkerkeR2), דיווח הורים על קשיים שתאמו את הקריטריון קושי בהדדיות חברתית-רגשית, נמצא המנבא המשמעותי היחיד (p=.001).

מסקנות: לממצאי המחקר חשיבות קלינית עבור אנשי מקצוע שפוגשים את ההורים בשלבים הראשונים ולפני שהחלו את תהליך האבחון ומדגישים את החשיבות שיש ליחס לדאגות ההורים בנוגע לקשיים בהדדיות רגשית וחברתית.