הכנס ה-24 של העמותה להתפתחות הילד ושיקומו

צמצום הפער בין איתור, אבחון, והתערבות טיפולית מוקדמת של אוטיזם בינקות:25 שנות מחקר קליני

Hanna Alonim 1,2 Ido Liberman 3 Danny Tayar 1,4 Giora Scheingesicht 1 Hagar Yulzari 1,5 Theodora Papatheodorou 6 Colwyn Trevarthen 7 Ilan Golani 8
1Treatment, Research and Training, The Mifne Center, Israel
2School of Social Science, Bar Ilan University, Israel
3Department of Sociology & and Anthropology, Bar Ilan University, Israel
4Kupat Holim Clalit, Ministry of Health, Israel
5Medical School|Faculdade de Ciências Médicas, NOVA university, Portogal
6Child development and research, Ruskin University, UK
7Child Psychology, The University of Edinburgh, UK
8Faculty of life sciences and Sagol school of neuroscience, Tel Aviv University, Israel

הקדמה

חוקרים וקלינאים מכירים היום בחשיבות ההתערבות המוקדמת באוטיזם, העשויה למזער את חומרת משתני הפינוטייפ, בשלב שתאי העצב בהתהוות דינאמית. כמה מוקדם ניתן להתערב? מרכז מפנה (1987) מתמחה בהתערבות טיפולית באוטיזם בינקות. ב 25 השנים האחרונות, קיימנו מחקרי אורך שהתמקדו בנושאים: איתור מוקדם של סימפטומים מנבאי אוטיזם; מחקר השוואתי בין תוצאות התערבות טיפולית בשתי קבוצות גיל; קשיי אכילה; חקר הסביבה של תינוקות טיפיקלים ואטיפיקלים ביחס לבסיס האם; תנועות סטריאוטיפיות; חרדה הורית.

מטרת המחקרים ושיטות

המחקרים התקיימו בשיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים בארץ ובעולם, במטרה למצוא מכנים משותפים אוניברסלים באשר לאוכלוסיות של תינוקות בסיכון. בסך המחקרים השתתפו 418 תינוקות ופעוטות מהארץ ומחו"ל. 225 בגילאי 8 עד 18 חודשים עם חשד לאוטיזם, 193 בגילאי 19 עד 30 חודשים, שאובחנו ב PDD ו ASD. הנתונים שנותחו נאספו באמצעות תיעודי וידיאו, דוחות מטפלים ושאלוני הורים.

תוצאות

תוצאות המחקרים הצביעו על הממצאים הבאים: א. אצל 89% מהמשתתפים ניתן היה לראות סטיות התפתחותית בשנה הראשונה לחייהם. אצל 44% מההורים של אותם תינוקות, סטיות אלו לא תורגמו למשמעויות העלולות להיות להן. ב. הבדלים בתוצאות התערבות בין תינוקות שטופלו בגילאי 12-24 לפעוטות בני 24-36 חודשים במשתנים: היקשרות, משחק, תקשורת, ותפקוד, שנמדדו במבחני t, מראות שיפור מובהק ומשמעותי יותר אצל קבוצת התינוקות. ג. נמצאה קורלציה בין שיפור הרגלי אכילה והפחתת התסמינים האוטיסטיים. ד. מספר הגיחות לבסיס האם של תינוקות טיפיקליים היה רב יותר משל האטיפיקליים. ה. תנועות סטראוטיפיות הופיעו ביתר שאת בנוכחות ההורים. ו. עבודה טיפולית עם הורים חרדים (19.6% מהאמהות, 7% מהאבות) הביאה להפחתת חרדות שאפשרה התמודדות טובה יותר עם ילדיהם.


מסקנות

הצלבה של התוצאות מובילה למסקנות בעלי חשיבות בפרקטיקה הקלינית: א. הזמן מהווה בדיד חזק דיו באיתור התסמינים העשויים לנבא אוטיזם. ב. קיימים קריטריונים עדכניים שחשוב להביא לידיעת הורים וקלינאים, לצמצום פערי זמן בין איתור מוקדם לבין תהליכי אבחון והתערבות באוכלוסיית תינוקות בסיכון מחד, ובעבודה עם הורים מאידך. הקריטריונים יוצגו בהרצאה בהתייחס לעידן בו קיים אבחון יתר.