למידה סטטיסטית באופנות ויזואלית לעומת אודיטורית בילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי.

הקדמה: למידה סטטיסטית הינה היכולת לחלץ חוקיות בצורה בלתי מודעת, מהמידע המגיע אל החושים (Frost et al., 2015). למידה זו נמצאה כקשורה לרבדים השונים בלימוד שפת אם, החל מרמת הפונוטקטיקה ועד לרמה התחבירית (Saffran, 2003). רכישת שפת אם מהווה אתגר עבור ילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי (Sigafoos et al., 2014), לפיכך, מחקרי עבר ניסו לבחון האם ישנו קשר בין הקושי ברכישת השפה לבין יכולות למידה סטטיסטית באוכלוסייה זו. תוצאות מחקרים אלו הניבו תוצאות סותרות, בעטיין של הבדלים משמעותיים בפרדיגמות בהן נעשה שימוש ובאופנות בה נבחנה הלמידה (Obeid et al., 2016).

מטרה ושיטות: במחקר הנוכחי ביקשנו לבחון את יכולת הלמידה הסטטיסטית של ילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי (Autistic spectrum disorder; ASD) בתפקוד גבוה, לעומת ילדים עם התפתחות טיפוסית (Typical development; TD) וזאת בעזרת פרדיגמה אחת (Probabilistic classification learning) ובשתי אופנויות, ויזואלית ואודיטורית, ושתי תצוגות (ויזואלית סימולטנית ועוקבת). השערת המחקר היתה כי יכולות הלמידה הסטטיסטית יהיו נמוכות יותר אצל קבוצת ה- ASD לעומת ה- TD, אך ורק באופנות האודיטורית ולא באופנות הוויזואלית (סימולטנית או עוקבת) וזאת לאור הקשר הייחודי בין יכולות לימוד שפה ליכולות למידה סטטיסטית אודיטוריות (Erickson & Thiessen, 2015).

תוצאות: תוצאות המחקר איששו את השערת המחקר, כך שבאופנות האודיטורית, קבוצת ה- ASD הראתה דפוס תוצאות המצביע על רמת ניחוש, בעוד קבוצת ה- TD הצליחה להגיע לאחוזי הצלחה שהיו שונים באופן מובהק מרמת ניחוש. בנוסף, קבוצת ה- TD הראתה ביצועים גבוהים באופן מובהק מקבוצת ה- ASD באופנות זו. לעומת זאת, באופנות הוויזואלית ובתצוגת גירויים סימולטנית ועוקבת, הקבוצות לא נבדלו זו מזו.

מסקנות: מסקנות המחקר מצביעות על קושי ספציפי שקשור ללמידה סטטיסטית של גירויים אודיטוריים, קושי אשר ככל הנראה אינו נובע מאופן תצוגה עוקב של גירויים, אלא מאופיים האודיטורי גרידא. לסיכום, ממצאים אלו מצביעים על קושי אפשרי בפענוח חוקיות חבויה בסיגנלים אודיטוריים אצל ילדים על הספקטרום האוטיסטי, ולפיכך יכולים להוות הסבר אפשרי להימצאותם של קשיים מהותיים שיש לאוכלוסייה זו ברכישת שפת אם.