
ילדים ובוגרים בעלי צרכים תקשורתיים ייחודיים נתרמים משימוש בתקשורת רב ערוצית המבוססת על שפה דבורה וסמלים ויזואליים [i]. תקשורת זו מאפשרת לקחת חלק פעיל בהבעה והבנה של כוונות תקשורתיות, ומנגישה השתתפות בפעילויות יום [ii]. בין פעולות אלו נכללים משחק, פנאי, אינטראקציה ומעורבות עם המשפחה והקהילה המהווים נדבך תעסוקתי חשוב לילדים ומבוגרים כאחד. [iii]
לאור חקיקת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות משנת 1998 והרחבתו בשנת 2005 מאמצים רבים מושקעים בפיתוח והתאמת תחום התקשורת במוסדות חינוך ותעסוקה. עם זאת, ניכר שרוב התאמות אלו הם נחלתם של מוסדות ייעודיים, אשר לא תמיד מצליחים לחדור למרחב הציבורי.
חרף התרומה התקשורתית, קיימים מחסומים רבים המונעים שימוש עקבי בעזרים תקשורתיים. מקובל לסווג חסמים אלו למאפיינים אישיותיים ותפקודיים של המשתמש, או לחסמים שונים הקשורים בסביבתו [iiii].
בין החסמים הסביבתיים ניתן למנות:
· מודעות נמוכה אודות עזרי תקשורת תומכת חליפית.
· חוסר הכרה בנחיצותם של עזרי תקשורת במרחבים שונים.
· חוסר ידע תיאורטי ופרקטי בהכנת עזרי תקשורת.
· אי הימצאותם של עזרי תקשורת בסביבות מגוונות.
· חוסר ידע או ניסיון באופן השימוש בעזרים אלו.
בעת האחרונה, רואים יותר ויותר לוחות תקשורת בגנים ובפארקים ציבוריים. התקנת לוחות אלו תורמת הן להפחתת החסמים הסביבתיים והן לקידום של צורת תקשורת זו. היא מנגישה תקשורת בסביבה טבעית לילדים ובוגרים עם צרכי תקשורת ייחודיים, מגבירה הזדמנויות שיח, מאפשרת
חשיפה והתנסות של החברה אודות אופן השימוש בהם, ומקדמת מודעות לצרכי האחר.
בשיתוף פעולה וחשיבה מולטי דיסציפלינרית הובלנו יחד עם עיריית מודיעין פרויקט הנגשה תקשורתית בו התוקנו לוחות תקשורת בשלושה עשר פארקים במרחבי העיר. חשיבה זו נעשתה תוך התייחסות למכלול ההיבטים התקשורתיים, החברתיים, הפיזיים, התחושתיים והקוגניטיביים של המשתמשים, במטרה לעודד שימוש מירבי בלוחות אלו.
חשיפה למתודולוגיה העומדת בבסיס פרוייקט זה, תוך למידת שלביו השונים, תעודד ותקדם יוזמות ושיתופי פעולה דומים. בכך נצליח לסייע במיצוי הפוטנציאל התקשורתי גם במרחבים ציבוריים.