בהסתכלות פשוטה, מוסדות האסדרה (הרגולציה) של משק המים עשויים משלוש שכבות: הכנסת שמחוקקת, רשות המים שעושה את האסדרה ובתי המשפט שפותרים סכסוכים וחילוקי דעות. אנו אוספים פסקי דין שנכתבו בתחום המים וההרצאה תסקור את מה שנאסף עד כה, כ-150 פסקי דין במשק המים הארצי. דיונים בתוך המגזר העירוני לא נכללו באוסף. המשפט מוגבל ואינו מכסה את כל ענייני המים, אבל הבחינה מגלה היבטים מעניינים רבים. המשפטים נערכים בשישה תחומים עיקריים: הקצאת מים לסוגיהם, תעריפים והיטלים, איכות מים מסופקים, נזקי שיטפונות, אגודות שיתופיות, הגנת הסביבה והמים. שלושת התחומים הראשונים שייכים לשדה האסדרה המנהלית ופסקי דין רבים בשדה זה מבצרים את עמדתם של הגופים המאסדרים; למשל, פסק דין שדחה ערעור על החלטת הנציב שלא להעביר זכויות במים מאזור רחובות לתל מונד, או פסק דין שדחה תביעה לפסול את הסכם העלויות עם מקורות. אך יש גם שעמדת האסדרה ועושיה זוכים לביקורת; למשל, פסק דין שחייב את הממשלה ומקורות לשאת בעלות הנזק שנגרם בגלל הספקת מים מליחים. בתחום נזקי השיטפונות נבחנת פעולת פרטים ורשויות להגנה על רכוש ונפש. אף כי אגודות שיתופיות הן עצמאיות, יש שמתגלעות בתוכן אי-הסכמות שמגיעות עד למשפט. נראה מן החומר שנאסף שבשנים האחרונות מתרבים המשפטים בתחום הגנת הסביבה והמים ומתחזקה האכיפה של החוק.
לסיכום הסקירה נציע הערות אחדות על הגישות והשפעה הכלכלית והכללית של בתי המשפט.
הכוונה היא שאוסף פסקי הדין ישמש בעתיד להשוואה לנעשה בארצות הברית בניהול משק המים. אך עוד חזון למועד.
