ניהול משק המים במגזר העירוני- מדדים לתפקוד יעיל

ב חנו מדדים להצלחה וחסמים של תאגידי המים והביוב כדי לתרום לתהליך קבלת ההחלטות בניהול משק המים העירוני.

שלבי המחקר כללו בניית מערכת מידע רב-מימדית המתארת מאפייני רקע של התאגידים וכוללת נתונים מדוחות פיננסיים, וכן מידע עבור רשויות מקומיות, מים ושפכים

אמדנו את מדדי התפקוד של התאגידים, ניתחנו קשרים סטטיסטיים עם מאפייני הרקע, דגמנו מקרים מייצגים ובנינו מודל לדירוג תאגידים. מחקר ההמשך מתמקד ביתרונות לגודל בתאגידים.

מדדי התפקוד של התאגידים הוגדרו בתחומים: פיננסי, כלכלי, סביבתי וחברתי כדלקמן:

א. המדדים הפיננסיים חושבו ביחס להכנסות התאגיד והם כוללים: רווח גולמי, הוצאות הנהלה וכלליות, הון חוזר, התחיסויות לזמן ארוך והשקעות.

ב. המדדים הכלכליים חושבו באמצעות מדד פריון הייצור אשר מייצג את אחוז השינוי בתפוקה ביחס לאחוז השינוי בעלויות התאגיד השונות (טרנספורמציה לוגריתמית).

ג. המדדים הסביבתיים חושבו באמצעות מדד איכות הטיפול בשפכים- הרמה המותרת של המזהמים ביחס לרמתם בפועל.

ד. המדדים החברתיים חושבו באמצעות פחת מים כאחוז מכמות המים הנרכשת.

נציג מספר ממצאים לגבי הגורמים העיקריים המשפיעים על רווחיות התאגידים ביחס להכנסה:

1. וותק התאגיד- הרווחיות עולה עם הוותק, בעיקר בשנים הראשונות.

2. שנה- חיסכון במים בשנים האחרונות הביא לירידה ברווחיות התאגידים.

3. גודל ההכנסה- הקשר לרווחיות לוגריתמי. הרווחיות גדלה עם ההכנסה ביחס גבוה יותר עבור תאגידים קטנים מאשר גדולים.

4. גודל האוכלוסיה- הרווחיות גדלה בתאגידים גדולים יותר. ממצא זה משמעותי יותר מקודמו.

5. הרכב אוכלוסיה- הרווחיות גדולה יותר בתאגידי ישובים שבהם אחוז היהודים גבוה יחסית.

6. רמה סוציו-כלכלית-  תאגידים המשרתים אוכלוסיות במצב חברתי-כלכלי נמוך או גבוה, מצליחים יותר בהשוואה לבינוני.

7. מעמד מוניציפלי- הרווחיות התאגידי עיריות גבוהה יותר מאשר מועצות מקומיות.

8. מדד קומפקטיות- הרווח גבוה יותר עבור ישובים קומפקטיים יותר.

9. מדד פריפריאיות- הרווח גבוה יותר באזורים מרכזיים.

10. גובה- נמצא קשר שלילי בין הרווח לגובה המכסימלי בשטח התאגיד.

11. מרחק מתל אביב- הרווח עולה בתאגידים קרובים למרכז ומתחיל לרדת עם עליית המרחק (עד לרדיוס של 110 ק"מ).