חוק תאגידי המים והביוב (2001) קבע כי משקי המים ברשויות המקומיות יעברו לניהול תאגידי מים. הוקמו 52 תאגידים, מספר גדול מהמתוכנן, למעלה ממחציתם משרתים רשות אחת בלבד.
אנו ניתחנו את הרפורמה במשק המים והביוב העירוני; אמדנו מדדים לתפקוד תאגידים בתחומים פיננסי, כלכלי, סביבתי וחברתי; ניתחנו קשרים סטטיסטיים עם מאפייני הרקע, ודגמנו מקרים מייצגים. נציג שינויים מבניים, ממצאים סטטיסטיים וממצאים ראשוניים לגבי סקר של תאגידים נבחרים.
הקמת רשות המים אפשרה העברת סמכויות רגולאטוריות שהיו מפוזרות בשישה משרדי ממשלה לידי גוף מקצועי אחד. רשות המים התמודדה עם משבר מים חמור באמצעות צעדים המיוחדים להרחבת ההיצע ולצמצום הביקוש. הקמת תאגידי המים הביאה להגדלת השימוש בהכנסותיו של משק המים להשקעות במים ובביוב ולירידה בפחת המים ובפחת הגביה.
נציג מספר ממצאים לגבי הגורמים העיקריים המשפיעים על רווחיות התאגידים ביחס להכנסה:
1. הרווחיות עולה עם הוותק, בעיקר בשנים הראשונות לחיי התאגיד.
2. הרווחיות גדלה עם ההכנסה ביחס גבוה יותר עבור תאגידים קטנים מאשר גדולים.
3. הרווחיות גדלה בתאגידים עם אוכלוסיה גדולה יותר.
4. תאגידים המשרתים אוכלוסיות במצב חברתי-כלכלי נמוך או גבוה, מצליחים יותר בהשוואה לבינני.
נציג ממצאים ראשוניים מסקר עבור מדגם של תאגידים נבחרים:
1. שיתוף פעולה של הרשות המקומית עם התאגיד המשרת אותה, תורם לתפקוד, להתנהלות ולהתיעלות של התאגיד.
2. מבחינת העדפות הקצאת המשאבים, התאגידים מייחסים עדיפות ראשונה לשיפור וחידוש תשתיות המים והביוב.
3. גם בדירוג חשיבות פרמטרים פיננסיים שונים, השקעות בפיתוח וחידוש תשתיות צוינו כחשובות ביותר (יותר מרווח), ואילו היקף התחיבויות לזמן ארוך קיבל את המשקל הנמוך ביותר.
ניתן לראות כי:
1. התנהלות התאגידים מעידה על פעילות לשיפור תשתיות המים והביוב.
2. הנושא של קיום יתרונות לגודל חשוב, כפי שהתבטא בהשפעת גודל האוכלוסיה וההכנסה על רווחיות התאגיד, ואנו עובדים עליו במחקר המשך לרשות המים.
