המאמר מביא ראייה שבתנאי ישראל של צפיפות אוכלוסייה מהגדולות בעולם, פיתוח תעשייתי מואץ, ורגישות גבוהה למניעת זיהום מי-תהום, ניתן להקים אזורי תעשייה מפותחים בסמיכות לאזורי הפקה של מי שתייה משובחים, כאשר הדו-קיום בין פארק התעשייה בקיסריה ומפעל נחלי מנשה הינו דוגמה טובה, במהלך 20 שנה.
מפעל נחלי מנשה של חברת מקורות הינו המפעל הגדול והיציב לניצול מי שיטפונות ונגר עילי בארץ. המפעל הוקם על קרקעות קרן קיסריה, (מזרחית מכביש מס' 4), והחל לפעול בחורף 1966, בו מוחדרים למי התהום מי הנגר העילי מארבעת נחלי מנשה, (תנינים, עדה, ברקן, ומשמרות, המנקזים אגן היקוות בן 110 קמ"ר). ממנו מפיקים בממוצע כ-12 מלמ"ק מים לשנה, באיכות מי שתייה משובחים. בחורף 1991/2 הוחדרו במפעל 32 מלמ"ק. מאז הפעלתו, הפיקו 35 קידוחי ההפקה של חב' מקורות שסביבו כ- 600 מלמ"ק.
בשנת 1982, פנתה החברה לפיתוח קיסריה, (שהיא בבעלות משותפת של המדינה ושל משפ' רוטשילד), לרשויות התכנון להקמת אזור תעשייה בשטח השייך לה, בסמוך לאגני השיקוע וההחדרה של מפעל נחלי מנשה. משרדי החקלאות, נציבות המים ומשרד הבריאות התנגדו באופן נמרץ לאישור אזור התעשייה, מחשש שהסמיכות לאקוויפר מפעל נחלי מנשה, תביא לזיהום מי התהום המיועדים לשתייה.
התוכנית אושרה לבסוף, בתנאים מחמירים, בראשם הגבלת סוגי התעשיות והכנת תכנית ניטור קפדנית של אזור פארק התעשייה, והתעשיות בו, תכנית עליה מופקד הטכניון באמצעות חברת הבת שלו "מערכות סביבתיות בע"מ". לצורך כך בוצעו 26 קידוחי תצפית בשטח הפארק לבדיקת איכות מי התהום.
פארק התעשייה בקיסריה הינו הגדול בארץ בשטחו - 3,500 דונם, ובו מועסקים כ- 8,000 עובדים
בכ- 240 מפעלים ועסקים. הוא מצטיין בתכנונו, בהשקעה בדרכים , גינון ותכנון נופי וארכיטקטוני וקיבל חמש פעמים את פרס "תעשייה יפה בישראל" מאת המועצה לישראל יפה. בין התעשיות הגדולות יש למנות את איטונג, מכלי כרמל, מפעלי חמצן וארגון, כלל בטון, מרכבים ועוד.
מי התהום של מפעל נחלי מנשה נשמרים ברמת איכות מי שתייה גבוהה וריכוז הכלורידים , (ממוצע 77 מג"ל) והחנקות, (7.2 מג"ל כ-N ) הם מהנמוכים ביותר בארץ.
