לצמחייה החופית באגמים תפקיד חשוב ביצירת בית גידול מגוון המשמש מקום התפתחות מוגן יחסית מפני טורפים, אזור הטלה ומקור מזון למיני דגים שונים ולמינים שונים של חסרי חוליות. הכנרת, המוגדרת בחוק כמקור מים חיוני למדינת ישראל, סבלה ב-15 השנים האחרונות מתנודות מפלס קיצוניות ואף מירידות מפלס דרסטיות. יתרה מכך, מאז שנות ה-90 סובלת המערכת האקולוגית של הכנרת מחוסר יציבות הבאה לידי ביטוי בפריחות של אצות כחוליות וחוסר יציבות בהופעתה של אצת הפרידיניום.
רצף שנות בצורת מאפשר התפתחות רצועת צמחייה רחבה. בצמחייה זו יש תועלת אקולוגית מחד, ומאידך היא עשויה להוות הפרעה לפעילות הנופש החופי. הצפתה והתפרקותה של הצמחייה מלווה לעיתים בהתפתחות של מטרדי ריח ויתושים באביב. מחקרים בנושא קבעו שהסרה של הצמחייה החופית בכנרת עלולה לסכן את המערכת האקולוגית של האגם, ולפיכך גם את איכות מי האגם.
לאור הקונפליקט, הוכן מסמך עקרונות המציע פתרון משולב המאפשר גישה למים לנופשים מחד, ומאידך – פעולה על פי עקרון "הזהירות המונעת" בכל הקשור לשמירת הכנרת כמאגר מי גלם איכותיים לשתייה וכמערכת אקולוגית מאוזנת. עקרונות הפתרון המשולב הם:
א. חלוקת הכינרת לשלוש רמות טיפול בצמחייה
i. מעגנות, מסדרונות שייט וחופי רחצה מוכרזים – בהם תוסר הצמחייה באופן מוחלט.
ii. חניוני נופש וחזיתות יישובים צמודי חוף ים – בהם תותר הסרה מוגבלת של צמחייה עד 30% מרוחב רצועת החוף.
iii. שאר חופי הכנרת – באזורים אלה תיאסר הסרת הצמחייה.
iv. ועדת חריגים - טיפול נקודתי בבעיות חריגות.
ב. שימוש בסירה הקוצרת – כלי זה מאפשר הסרת צמחייה מוצפת באופן משמר, ללא פגיעה בקרקעית האגם.
ג. טיפול בזחלי יתושים – הטיפול בזחלי יתושים באמצעות חומר ידידותי המותר לשימוש במקווי מים (BTI), פוגע בזחלי יתושים בלבד ואינו פוגע במערכת האקולוגית.
ד. הכנת תכניות נקודתיות לכל חוף – תכניות פעולה ותחזוקה ממוקדות לכל חוף בהתאם לשימוש הנעשה בו, התשתית ממנה בנוי וגורמים משתנים אחרים.
