ערוץ נחל איילון באזור ת"א מסוגל להעביר ספיקה של כ-420 מקש"נ. כפי שחזינו בחורף האחרון, ספיקה זו אינה מספיקה והנחל עולה על גדותיו אחת ל-20 שנה. הנחת מסילת הברזל הרביעית בציר נחל איילון תחייב הקטנת ספיקת התכן של הערוץ לכ-250 מקש"נ בלבד. לשם כך, מתוכננת להיכרות מנהרה מאזור דרום ת"א, שתנקז את עודפי הנגר ישירות לים. המנהרה צריכה להיות גדולה דיה בכדי להעביר מספיק מים לאירוע בהסתברות של 1%.
נשאלת השאלה, מהי כמות הנגר הצפויה באירוע של 1 ל-100? אקסטרפולציות סטטיסטיות נותנות תשובות מקורבות, אך אלה לוקות בארבעה מובנים:
•התבססות על סדרות זמן קצרות יחסית;
•תיאור סטטיסטי של העבר אינו מתחשב בשינויים באגן הניקוז (הסדרת נחלים, תהליכי עיור);
•מדידות הידרומטריות נעשות בחמש תחנות באגן, בעוד אנו רוצים ניהול של הנגר בכל האגן;
•הסטטיסטיקה אינה תורמת בהבנת המערכת ובמציאת פתרונות לצמצום הנגר.
חברת DHV MED בונה עבור השירות ההידרולוגי מודל גשם נגר בנחל איילון, המבוסס על תהליכים הידרולוגים, אשר יפתור את השאלות הנ"ל. המודל, המכסה את מעלה הנחל מנתב"ג ומעלה, מחלק את האגן ל-91 אגני משנה ובכל אגן מחשב את הנגר הנוצר באמצעות דימוי תהליכים פיזיים:
•גשם אפקטיבי (הגשם היוצר נגר, שהינו פחות מכלל הגשם) ע"י כימות תפיסת הגשם בעלווה ובקרקע והחידור לתת הקרקע (בשיטת Green & Ampt);
•יצירת הנגר בהידרוגרף יחידה;
•חישוב זרימת הבסיס;
•הילוך גאות בערוצי הזרימה (בשיטת Muskingum).
תנאי הקצה של המודל הם רטיבות הקרקע והגשם מתחנות מדידה רציפות ויומיות. המודל מחשב את הנגר ברזולוציה של 10 דקות והוא מכוייל מול מדידות הידרומטריות בתחנות שבנטוף, לוד ונתב"ג. תוצאות ראשונות מראות על התאמה טובה של החישובים למדידות.
לכשיושלם, יאפשר המודל חיזוי ספיקות שיא ונפחי גאויות בכל מרחב אגן הניקוז עבור סופות תכן בהסתברויות שונות. בנוסף, יאפשר המודל חיזוי של הנגר לאור שינויים עתידיים באגן הניקוז ומעל הכל, ניהול כלל האגן במטרה לצמצם את ספיקות השיא באירועי קיצון.
