מעקב אחר גדילת העובר מתבסס כיום על מדידת פרמטרים ביומטריים במהלך ההיריון באמצעות מכשיר אולטרסאונד והשוואתם לגבולות נורמה רחבים שנקבעו לפי ערכים סטנדרטיים של האוכלוסייה. גבולות אלו נקבעים לפי טבלאות גדילה נפוצות המבוססות על הסטנדרט באוכלוסייה. בישראל, למשל, נהוג להסתמך על טבלאות גדילה המבוססות על מחקרים שנעשו באוכלוסיית ארצות הברית על ידי חוקר בשם Hadlock.
הבעיה בשיטות הנוכחיות היא שלא מתייחסים להיסטוריית הגדילה האישית של העובר, ובאנלוגיה לבקרת תהליכים סטטיסטית, שיטות המעקב הנוכחיות מתבססות על גבולות המפרט אך לא על גבולות בקרה. בבקרת תהליך סטטיסטית טיפוסית מבוצע באופן שוטף ניטור של אופייני האיכות של המוצר או התהליך בהתייחס להתפלגות של כל אופיין איכות כפי שהיא משתקפת בתהליך המנוטר. בתחום המיילדות לא קיימת כיום מתודולוגיה המאפשרת לנטר את נתוני הגדילה של העובר בהתייחס לדפוס הגדילה המאפיין אותו באופן אישי.
פיתוח של מתודולוגיה ייחודית לניטור גדילת עוברים מחייב התייחסות לשני היבטים ייחודיים מרכזיים. ראשית, כל עובר עומד בפני עצמו מבחינת נתוניו האישיים (נתוני ההיריון, מין, פרופיל גנטי) ומהווה תוצר יחיד של תהליך "ייצור" ייחודי ולא אחד מבין כמה תוצרים של אותו תהליך (כנהוג ברוב תהליכי הייצור). שנית, הנתונים הביומטריים של העובר צפויים לגדול עם הזמן ולא להישאר קבועים. בעבודה זאת נבנתה שיטה למדל באופן דינמי את דפוס הגדילה האישי של העובר משלבים מוקדמים של ההריון ולבצע בעזרת המודל ניטור שוטף של המדדים הביומטריים שלו. המידול מבוצע על ידי יישום שיטת המידול RMM (Response Modeling Methodology) והניטור מתבסס על שיטות לניטור פרופילים לא ליניאריים מתחום בקרת תהליך סטטיסטית. מטרת הניטור היא בעיקר לנבא מראש חריגות, שיתבטאו במשקל לידה גבוה (יותר מ-4,000 גרם) או נמוך (פחות מ-2,500 גרם) – חריגות שעל פי הפרקטיקה הקלינית הנהוגה היום, מחייבות התייחסות ומשפיעות על תהליך קבלת ההחלטות בניהול ההיריון (למשל תכנון מראש של ניתוח קיסרי כאשר צפוי להיוולד תינוק גדול או ייזום לידה מוקדמת כאשר העובר לא מתפתח כראוי). שיטה זאת נבחנה באמצעות נתוני מדדים ביומטריים של עוברים שנולדו במרכז הרפואי "סורוקה", נבחנו ארבעה מדדים המומלצים על ידי המכון האמריקני לאולטרסאונד ברפואה: הקוטר הדו קודקודי של הגולגולת (BPD), היקף הראש (HC), היקף הבטן בחתך רוחבי (AC) ואורך עצם הירך (FL). נלקחו נתוני עוברים מהמגזר היהודי והבדואי, אשר עבורם לפחות 5 בדיקות אולטרסאונד עבור כל מדד ביומטרי לאורך ההיריון. בסך הכל נותחו נתונים של 37 עוברים, מתוכם 3 בעלי משקל לידה גבוה ו-4 בעלי משקל לידה נמוך.
נמצא כי מודל הבקרה האישי ניבא בהצלחה מקרים בהם נולד תינוק במשקל לידה חריג, ומקרים בהם נולד תינוק עם משקל לידה תקין. כמו כן, נמצא כי ערך גבוה של מדד MAD (Mean Absolute Deviation) של השאריות מהמודל המותאם מעיד על דפוס גדילה בעייתי.
