הכנס הדו שנתי ה- 25 של האיגוד הישראלי לגרונטולוגיה

הפרישה שלו, הפרישה שלה: אובדן משאבים, מצוקה נפשית ומשמעות בחיים בתקופת הפרישה מהעבודה בהיבט מגדרי

פרופ ליאת קוליק
בית הספר למדעי ההיתנהגות, המכללה האקדמית נתניה
בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר אילן

מטרת המחקר: על פי גישת המשאבים הדינמיים להסבר ההסתגלות לפרישה, אובדן של המשאבים החיוניים לפרט לאחר הפרישה יפגע בהסתגלותו שאחד מביטוייה הוא חוויית מצוקה נפשית. בהתבסס על גישה זו ,מטרת המחקר הייתה לבחון באופן משווה בין פורשים לפורשות את הקשר בין מידת אובדן משאבים ותחושת משמעות בחיים לאחר הפרישה מהעבודה למצוקה נפשית. שיטה : המדגם כלל 208 משתתפים (114 נשים ו-94 גברים) שפרשו מהעבודה בטווח של 10 שנים. הנתונים נאספו באמצעות שאלונים מובנים באמצעות מכון המחקר פאנלס ממאגר החברים הרשומים בפאנל האינטרנטי של המכון . ממצאים: נמצא מדרג במידת האובדן של משאבים לאחר הפרישה: אובדן המשאבים הרב ביותר הוא במשאב הבריאות ובמשאב הכלכלי, והנמוך ביותר במשאב הקשרים הבין-אישיים. לעומת גברים, נשים דיווחו על אובדן רב יותר במשאב הכלכלי ובמשאבים חוסן נפשי ויכולות תפקוד, והן חוות מצוקה נפשית רבה יותר ותחושת משמעות בחיים נמוכה יותר. מידת אובדן המשאבים קשורה בקשר חיובי למצוקה הנפשית, ואילו תחושת המשמעות בחיים קשורה בקשר שלילי למצוקה הנפשית. תחושת המשמעות בחיים מיתנה את הקשר בין מידת האובדן של רוב המשאבים שנבחנו לבין מצוקה נפשית בקרב שני המינים, ואת הקשר בין מידת האובדן של המשאב הכלכלי לבין מצוקה נפשית בקרב נשים, אולם בקרב גברים קשר ממתן זה אינו מתקיים. מסקנות :המחקר היא שמציאת משמעות בחיים היא בעלת חשיבות רבה בתקופת הפרישה מהעבודה, ועל פי רוב היא ממתנת את פגיעתו של אובדן המשאבים ברווחתם הנפשית של הפורשים. פגיעותן של הנשים בתקופת הפרישה גבוהה מזו של גברים. על אנשי מקצוע להדגיש בפני פורשים את החשיבות הטמונה במציאת משמעות בחיים, ובאמצעות הכוון וייעוץ לסייע בידם למצוא דרכים להגיע למטרה זו.