
תקציר
מטרה: פעילות מינית חשובה לאיכות חיים גם בזקנה. היא מושפעת מגורמים ביו-פסיכו-סוציאליים-תרבותיים ומאופיינת ברגשות עמוקים. בהשוואה לתקופות בשלבי חיים אחרים, חיי מין בזקנה מתמקדים בחיבוקים ויחסי מין חיצוניים- outercourse (משחק מקדים). הידע על מיניות בזקנה נשען על פרספקטיבות אינדיבידואליות של גברים ונשים בגיל זקנה. ההיבט הזוגי בקרב זוגות הנישואים שנים רבות בזקנה צעירה נחקר מעט אם בכלל. מטרתנו לבחון כיצד בני זוג בני 60 עד 70 הנשואים שנים רבות עם ילדים חווים את חיי המין שלהם כיום ולאורך חיי הנישואים ומהי משמעותם.
שיטה: על פי עקרונות הפנומנולוגיה, נערכו ראיונות איכותניים עם 38 בני/בנות זוג (19 זוגות) בגיל 60 – 70 בעזרת מדריך ריאיון מובנה למחצה. הראיונות הוקלטו, תומללו מילה במילה, ונותחו בהתאם לניתוח דיאדי של ראיונות.
ממצאים: זוהו שתי תמות: (1) הסתגלות זוגית לשינויים במיניות עם הגיל ויכולת לגשר על פערים: (א) פחות חשיבות להיבט הפיזי במיניות ויותר קבלה של הקיים. (ב) ממיניות שאופיינה בסגירות למיניות המאופיינת בפתיחות, כחלק מתהליכי שינוי. (ג) ממיניות שכללה עוצמות רגשיות סוערות למיניות רגועה ועל מי מנוחות. (2) פערים מיניים בזוגיות לגבי תדירות יחסי המין וקושי לגשר.
מסקנות: (1) חיי המין נמצאים בהלימה עם שינויים אחרים בזוגיות בזקנה צעירה (2) החוויה הרווחת היא השלמה עם שינויים במיניות והתמודדות עם פערים מיניים באמצעות התאמות: א. הרחבה של הגדרת המיניות מעבר להיבט הפיזי בהקשר רחב יותר, מתוך הרצון להמשיך להיות ביחד. ב. תפיסה חיובית של המיניות כפי שהיא נחווית כיום. ג. תהליכי שינוי וצמיחה התורמים לאינטימיות רגשית וסיפוק מיני: המיניות מדגישה חיבור טוב יותר אל העצמי ושינויים בדפוסי תקשורת-מריצוי לאסרטיבית. ד. תקשורת מינית הכוללת דיאלוג פתוח ומתחשב בנוגע לפערים וגישה שיתופית שביטויה ברצון לספק את צרכיו המיניים של בן/בת הזוג. (3) חווית המיניות מתכתבת עם מאפייני הקוהורטה.
סוגיות אלו יכולות לסייע לזוגיות ולמטפלים זוגיים.