הכנס הדו שנתי ה- 25 של האיגוד הישראלי לגרונטולוגיה

שוני תרבותי בעמדות האחים/ות והרופאים/ות לגבי מוות של מטופלים

ד"ר לובה בלין 1 בלה גרוס 2 מרים בנטואיץ' 3
1אורולוגיה, המרכז הרפואי לגליל
2נוירולוגיה, המרכז הרפואי לגליל
3פקולטה לרפואה, אוניברסיטת בר אילן

רקע:

תקשורת אופטימלית עם מטופלים ומשפחותיהם מהווה מרכיב מרכזי בתחום מתן הטיפול הרפואי בשלב סוף החיים. מחקרים שנעשו מדווחים על מחסומים תקשורתיים סביב הנושא של מסירת האבחנה הרפואית ותקשורת הקשורה בהעברת מסרים בנושא סוף החיים של המטופלים הסופניים. במחקרים אלו נחקרה בעיקר השפעתה האפשרית של התרבות על הגישה לסוף החיים של מטופלים, אך המיקוד בעיקר ברקעו התרבותי של המטופל, ולא של המטפל.

שאלת המחקר:

מהו הקשר בין הרקע האתנו תרבותי של המטפלים בישראל לבין עמדותיהם בנוגע לפתיחות שיש לגלות עם מטופלים/ות סופניים/ות ובני משפחותיהם לגבי נושא המוות.

שיטת המחקר:

מחקר חתך משולב, החלק הכמותני של המחקר התבסס על שימוש בשאלוני PEAS (Physicians’ End of Life Attitudes Scale), והחלק האיכותני של המחקר התבסס על שאלון מיקוד שליטה ושאלון דמוגרפי. שאלונים אלה הופצו ל- 220 רופאים/ות ואחים/ות מקבוצות אתנו תרבותיות שונות.

תוצאות המחקר:

בחלק הכמותני נמצא כי מטפלים ילידי הארץ יהודים מציגים פתיחות ברמה גבוהה יותר למטופלים סופניים ולבני משפחותיהם באשר לנושא המוות, נמצא קשר בין חשיפת המטפל למוות ומיקוד שליטה חיצוני הנמצא במזל או בגורל אשר קשורים לרמת הפתיחות של הצוות המטפל יותר מהרקע אתנו תרבותי שלהם. עם זאת, כשגורמים אלה נלקחים בחשבון הם אך מפחיתים את עוצמת הקשר בין הרקע האתנו תרבותי לבין רמת הפתיחות של הצוות המטפל, בעוד הקשר עדיין נותר קיים. תוצאות החלק האיכותני של המחקר מורות על ההיבטים התרבותיים שמהווים את הבסיס להבדלים שנמצאו בחלק הכמותני.

מסקנות:

המחקר הנוכחי מראה לראשונה בישראל, שקיים קשר בין רקע אתנו תרבותי של המטפל לבין מידת פתיחותו עם מטופלים סופניים לגבי נושא המוות. כמו כן, מוצעים היבטי עומק תרבותיים שעשויים להיות הבסיס לקשר זה. המחקר מרחיב את הידע והבנה אודות הקשר האפשרי של תרבות המטפל, לעמדותיו ביחס לטיפול במטופל הנוטה למות ובני משפחתו.