
מטרת העבודה: בחינת החוסן של אנשים זקנים במהלך מלחמת חרבות ברזל כפי שהוא משתקף בתקשורת.
שיטות: עיון בכתבות חדשותיות מהעיתונות בחצי שנה האחרונה, המספרות על ההתמודדות של אנשים זקנים עם אסון ה-7 באוקטובר. ניתוח המאפיינים הייחודיים של החוסן של אנשים זקנים כפי שהוא מוצג בתקשורת.
ממצאים: כתבות עיתונות מתארות זקנים בשעת האסון שהתעמתו לבדם אל מול מחבלים ושהקריבו את חייהם כדי להציל את יקיריהם. כתבות רבות אחרות מציגות זקנים שמתגייסים לגידול נכדים יתומים, לשחרור קרובים משבי חמאס ולשיקום ובנייה מחודשת של יישובי העוטף. המלחמה האיומה, שהציבה את הזקנים בחזית, הובילה לחשיפה תקשורתית של דמויות של אנשים זקנים נחושים, אמיצים, ערכיים, עוצמתיים ובעלי תושייה. לצד הבולטות של ייצוגים אלה, מעטים הדיווחים בתקשורת אודות הזקנים הרבים שמתקשים להתמודד, ואודות הזקנים שהאסון דרדר את בריאותם והוביל למותם בטרם עת.
מסקנות: הבמה התקשורתית המוענקת לאנשים זקנים בתקופה הנוכחית מעידה אולי על צורך גובר במנהיגות מהסוג שאותה מגלמים הגיבורים הזקנים, המהווים עבור רבים מקור להשראה ומודל נחוץ לחיקוי. בימים כתיקונם אנשים בזקנה המאוחרת וזקנים במצב סיעודי נתפסים כמי שנזקקים לסיוע ואינם מסוגלים לתת. התנאים הייחודיים שיצרה המלחמה פתחו בפני זקנים אלה מרחב לפעולה ולנראות. גודל השעה וגודל האסון דחפו אותם למלא מרחב זה ולממש את יכולותיהם לטובת החברה. ההתגייסות של אנשים זקנים מאוד, חלקם במצב סיעודי, למשימות משפחתיות ולאומיות מהמעלה הראשונה היא ייחודית, ומלמדת על הפוטנציאל העצום הגלום באוכלוסייה זו לתרום לחברה ולמלא בה תפקידים משמעותיים גם בעתות שגרה.