הכנס הדו שנתי ה- 25 של האיגוד הישראלי לגרונטולוגיה

הקשר בין תפיסות הזדקנות ורווחה נפשית פסיכולוגית וגילנות בעבודה בחיים המאוחרים

ד"ר אסף סוברי 1 אהוד בודנר 1,2
1המחלקה למדעי חברה ובריאות, אוניברסיטת בר-אילן
2המחלקת למוסיקה, אוניברסיטת בר-אילן

תקציר: בעקבות העלייה בכמות העובדים המבוגרים ובהתארכות שנות עבודתם, גובר העניין בקשרים שבין גיל העובד, תפוקתו ורווחתו הנפשית והיחס כלפי העובד המבוגר. גילנות בעבודה מייצרת דחק, אך תפיסות הזדקנות חיוביות (הערכת הפרט לגבי הזדקנותו וגיל סובייקטיבי) מנבאות התנהגויות בריאות, אריכות ימים ורווחה נפשית. רווחה נפשית היא מונח המתאר אתגרים עמם האדם מתמודד בחתירה למיצוי הפוטנציאל שלו ולתפקוד אופטימלי והוא מורכב מאוטונומיה, צמיחה אישית, שליטה בסביבה, מערכות יחסים חיוביות, מטרה בחיים וקבלה עצמית. רווחה נפשית פסיכולוגית משפרת התמודדות עם אתגרים קיומיים.

מטרת המחקר: לבחון את תרומת צירופי משאבים אלה להפחתת תפיסת גילנות בעבודה.

שיטה: נדגמו 568 משתתפים בני 95-50, 55.8% נשים, 67.1% עובדים, אשר מילאו שאלוני תפיסת אפליה על רקע גיל בעבודה, גיל סובייקטיבי ורווחה נפשית.

ממצאים: גיל סובייקטיבי צעיר ורווחה נפשית פסיכולוגית התקשרו לירידה בגילנות בעבודה. רווחה נפשית פסיכולוגית נמוכה וגיל סובייקטיבי מבוגר התקשרו לעליה בגילנות נתפסת בעבודה, בעוד שרווחה פסיכולוגית גבוהה התקשרה לפחות גילנות נתפסת בעבודה, אפילו בתנאי של גיל סובייקטיבי מבוגר. כאשר צורף למודל המשתנה של תפיסת הזיקנה כתקופה של אובדנים, הודגשה פעם נוספת חשיבותה של הרווחה הנפשית.

מסקנות: ממצאי המחקר מחזקים את החשיבות של הרווחה הנפשית, קרי האופן בו הפרט מוצא משמעות בחייו, חש אוטונומי ומשמר מערכות יחסים, לחיי העבודה במחצית השניה של החיים ומרמזים כי על אף שלתפיסות הזדקנות תפקיד מהותי בתפיסת אפליה בעבודה על רקע גיל, מהותי יותר בהקשר זה תפקיד הרווחה הנפשית הפסיכולוגית.