
מטרה - ארגון הבריאות העולמי קרא למדינות העולם לפעול בדרכים שונות לצימצום תופעת הגילנות. לשם כך, פיתחנו סדנה חינוכית וחווייתית הנקראת - "זה כן לגילנו" - העוסקת בתופעת הגילנות ובהשלכותיה השליליות על החברה. מטרת הסדנה הייתה להעלות את המודעות של התלמידים/ות לתופעת הגילנות.
שיטות – סדנה חינוכית ומחקרית הכוללת מתודות שונות, כגון - סרטונים, משחקים ודיונים. הסדנה, שנמשכה כשעה וחצי, הועברה ב-25 כיתות של תלמידי חטיבות ביניים בישראל. בחלק האחרון של הסדנה ביקשנו מהתלמידים/ות להכין "ממים דיגיטליים" למיגור הגילנות, והצענו להם להפיצם ברשתות החברתיות. הממים שהוכנו במסגרת הסדנה נותחו באופן ויזואלי, טקסטואלי ותמטי בשיטה איכותנית.
ממצאים - מתוך 274 הממים שיצרו התלמידים - 175 (64%) ממים עסקו בגילנות כלפי זקנים ו-52 (19%) עסקו בגילנות כלפי אנשים בכל גיל. 74% מהממים הללו כללו מסרים אנטי גילניים, כלומר השלילו את הגילנות כלפי זקנים. באופן מפתיע, 26% מהממים המשיכו להדהד מסרים גילניים. בנוסף לכך, 47 (17%) מהתלמידים בחרו להשתמש בממים כדי להעביר דווקא מסרים הקשורים בגילנות שהם עצמם חווים כילדים.
מסקנות – למחקר זה ארבע מסקנות תאורטיות ואופרטיביות: 1. ממים דיגיטליים מהווים מתודה נוחה וזמינה להבנת תפיסות גילניות של ילדים כלפי זקנים, ועל כן הם מהווים תחליף ראוי למתודת ציורי הילדים שהייתה מקובלת בעבר בקרב חוקרים בתחום. 2. סדנה חינוכית העוסקת בגילנות, גם אם היא חד-פעמית ויחסית קצרה, יכולה לסייע בהעלאת המודעות של תלמידים לתופעת הגילנות. 3. רצוי להמשיך ולהדק את תכני הסדנה במטרה להוביל לצימצום תפיסת גילניות בקרב כלל התלמידים או לחילופין לשלב לצד הסדנה מיזמים משלימים או מפגשים נוספים בכיתה. 4. כדי להעלאות מודעות של ילדים לגילנות שחווים זקנים – רצוי לשקף להם את ביטויי הגילנות שהם עצמם ובני גילם חווים, וכך לייצר אצלם הזדהות, אמפתיה והבנה של חומרת התופעה בזיקנה.