
מטרה: ירידה קוגניטיבית עם הגיל היא תופעה רגילה, אך שכיחה ומעוררת דאגה בבריאות הציבור. מחקרים רבים חקרו את קשר בין רזרבה קוגניטיבית וירידה קוגניטיבית, אך התוצאות היו סותרות ולא עקביות. בנוסף, רובם השתמשו במדד יחיד של רזרבה קוגניטיבית, אשר עלול לא לייצג את כלל הרזרבה שנצברה לאורך החיים. מטרת המחקר היא לבדוק את הקשר בין רזרבה קוגניטיבית (בשימוש במדד אחד ובמדד כולל) לבין הירידה הקוגניטיבית הגלובלית לאורך זמן.
שיטות: המחקר כלל 55,340 משתתפים מ-16 מדינות אירופה, לרבות ישראל, בני 50 ומעלה, שהשתתפו בסקר על הבריאות, הזדקנות ופרישה באירופה (SHARE). במחקר נעשה שימוש בארבע ביצועים קוגניטיביים לחישוב ציון קוגניטיבי גלובלי (כולל זיכרון מיידי, זיכרון מאוחר, יכולות שפה וחישוביות), ושלושה מדדים של הרזרבה הקוגניטיבית (השכלה, תעסוקה ופעילויות קוגניטיביות) שנאספו בארבע גלים מ-2011 עד 2017. נעשה שימוש במודלים מורכבים של רגרסיה לינארית (Linear mixed-effect models) בכדי לבחון את המטרות של המחקר.
תוצאות: בנקודת הבסיס, רמה גבוהה של רזרבה קוגניטיבית הייתה קשורה ביצוע קוגניטיבי גלובלי גבוה יותר מאשר רמה בינונית או הנמוכה ביותר (β: -0.28, 95% confidence interval [CI]: -0.29 to -0.26; β: -0.71, 95% CI: -0.72 to -0.70) בהתאמה, כמו כן כך נמצא עבור כל אחד גורמי הרזרבה היחידניים. בתוצאות האורכיות, בהשוואה ל-רזרבה הקוגניטיבית הנמוכה ביותר, הרמה הגבוהה ביותר, אך לא האמצעית של הרזרבה הקוגניטיבית, הציגה ירידה איטית בקוגניציה הגלובלית במשך שש שנים (β: -0.02, 95 % CI: -0.03 to -0.01).
מסקנות: ממצאים אלה מצביעים על חשיבותה של רזרבה קוגניטיבית כוללת על פני מדדים יחידים, ועל חשיבות התמקדות במדד כולל כגורם מגן פוטנציאלי נגד הירידה הקוגניטיבית עם הגיל.