
רקע
גילנות במערכת הבריאות מאופיינת בעמדות שליליות של הצוותים המטפלים כלפי הקשישים, הגורמות לפגיעה באיכות הטיפול הניתן על ידם, והשפעה לרעה על בריאות הקשישים ועל תוצאות חוויית בריאות לקויה.
מטרת המחקר
לבחון את הידע על זקנה ,העמדות כלפי זקנים ותפיסת הגילנות של אחים ואחיות שעובדים במחלקות פנימיות בהשוואה למחלקה גריאטרית במרכז הרפואי לגליל.
סוג המחקר: המחקר הוא מחקר חתך, שהתבסס על שיטת דגימה של מדגם נוחות.
אוכלוסיית המחקר
אחים ואחיות המטפלים בזקנים במחלקות פנימיות וגריאטריות במרכז הרפואי לגליל
כלי המחקר:
שאלון ידע ועמדות בנושא זקנה של טופז (2009), אלפא של קרונבאך 0.72, 0.75, בהתאמה. שאלון ידע על פעילויות פרה רפואיות\טיפולים בקרב אחים ואחיות ושאלון נתונים דמוגרפיים .
ממצאים:
במחקר השתתפו 101 אנשי צוות סיעודי, שני שליש עובדים במחלקה פנימית (64.4%) ועוד כשליש עובדים במחלקה גריאטרית (35.6%), ממוצע הגיל 9.10 ± 37.81 שנים, 73.3% עם תואר ראשון ומעלה, הוותק המקצועי הנו 9.43 ± 12.61 שנים וממוצע הוותק בעבודה עם קשישים ±4.61 4.69 שנים. 63.4% ממשתתפי המחקר היו מעורבים בטיפול מכול סוג שהוא באדם זקן שלא במסגרת העבודה.
נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בין הצוות הסיעודי במחלקה גריאטרית לבין הצוות הסיעודי במחלקות פנמיות ברמת הידע 0.05>, p2.34=(99,0.95)t, ונמצא קשר שלילי מובהק סטטיסטית בין רמת הידע לבין תפיסת הגילנות( עמדות), 0.001>P, 0.469- = rp. בנוסף נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בין שני הצוותים בנחיצות פעילות פרה רפואית 0.001>P, 5.42 = (99,0.95)t.
מסקנה:
לצד העובדה שקיימת עלייה בתוחלת החיים ועלייה בשיעור הקשישים בישראל, הטיפול בקשיש הופך להיות אחד האתגרים המרכזיים של ספקי הבריאות. מערכת הבריאות בישראל חייבת לשים דגש על העמקת הידע והעלאת המודעות של הצוות לאוכלוסייה הגריאטרית בעת רכישת ההשכלה הסיעודית באקדמיה ובמהלכה וזאת על מנת להקנות לצוות ידע, כלים ומיומנות רלוונטיות לאוכלוסייה זו במטרה לגרום לזקנה להיות סטטוס חיים ולא סמל המלווה עם מחלות וסבל.