
מטרת הסדנה היא לעורר מודעות בקרב א/נשי מקצוע בתחום הטיפול והייעוץ לחשיבותו של סיפור החיים כמשאב של חוסן ותקווה בשנות הבגרות המאוחרת, ובמיוחד בימים של טראומה קולקטיבית מאז אירועי שבעה באוקטובר. הסדנה תעניק כלים מתחום הביבליותרפיה, שמתאימים לעבודה פרטנית או קבוצתית וביכולתם לעורר פיסות משמעותיות מסיפור החיים ולסייע לאדם בהבניית המשמעות הסובייקטיבית והייחודית של חייו. בתקופת הבגרות המאוחרת מתעורר צורך בחשיבה מחודשת על החיים, ומתפתחת שאיפה ליצירת הרמוניה ופיוס, להידוק הקשר עם הדורות הקודמים ולהנחלת מורשת לדור הבא. זקנים רבים מוכנים ומסוגלים לגלות משאבים חבויים ולהפנותם להגשמת חלומות, ליצירת שינויים ולהתמודדות עם אובדנים. רבים באוכלוסייה המזדקנת בישראל חוו אירועים טראומתיים בשואה ובמלחמות ישראל, ואירועי אוקטובר עוררו אצלם את טראומות העבר. האפשרות לספר את סיפורם ולשלב בו גם את הפרק העכשווי היא צורך אישי והזדמנות לעיבוד הטראומה הנוכחית ולהפיכתה לחלק אינטגרלי מסיפור החיים.
בסדנה נתנסה באופן אישי וחווייתי בכלים ביבליותרפיים מגוונים, שידגימו דרכים יצירתיות להתבוננות בפרקים ובאפיזודות מהחיים. נשלב כתיבה אישית אינטואיטיבית בעקבות טקסטים ויזואליים וכתובים* וכן שיח והדהוד קבוצתי, ונמחיש כיצד אפשר לרקום בהשראתם סיפור חדש, המעשיר את הסיפור הקבוע של האדם על עצמו – הרבה בזכות נוכחותו המאפשרת של אדם אחר. נתמקד בסיפורים של התמודדות מוצלחת והתגברות, המהווים משאב של חמלה, נחמה, חוסן ותקווה לנוכח אתגרי הגיל, שמתעצמים על רקע התקופה הנוכחית. כך מתאפשרים גם שיפור בשגרת החיים ויצירת אינטגרציה ומשמעות לחייו ולמורשתו של האדם. זו הזדמנות לגלות "עצמי חסר גיל"**, ולנוע בזמן ובין נקודות מבט שונות, וכך לגבש נקודת מבט גמישה ומפוכחת, המקלה על היכולת להשלים עם מציאות קשה.
* לא מדובר בכתיבה יוצרת, ואין צורך בניסיון קודם בכתיבה.
** בר-טור, ליאורה (2005). האתגר שבהזדקנות. ירושלים: אשל.