הכנס הדו שנתי ה- 25 של האיגוד הישראלי לגרונטולוגיה

טיפול בלתי פורמלי להורים זקנים באירופה: תפקידן של רשתות חברתיות, משאבים אישיים, ומערכת היחסים עם ההורה בילדות ובהווה

מטרות העבודה: ילדים בוגרים הם מעמודי התווך של הטיפול הבלתי פורמלי בזקנים. לצד זאת, מעט מחקר עסק במכניזם העומד בבסיס מתן סיוע להורים הזקוקים לו. המחקר הנוכחי נשען על מודל הטיפול הבלתי פורמלי (Informal Care Model), אשר פורש את הגורמים המנבאים טיפול ברמות שונות (מיקרו, מזו ומקרו). התמקדנו ברמת המזו – באמצעות בחינת גודל הרשת החברתית של הילדים הבוגרים ושביעות הרצון שלהם ממנה. ברמת המיקרו נבדקו משאבים אישיים, כדוגמת מצב כלכלי ובריאותי ואיפיוני מערכת היחסים של הילד עם ההורה בילדות ובהווה.

שיטות: בהתבסס על נתוני SHARE (Survey of Health, Ageing and Retirement in Europe), המדגם כלל נבדקים אשר השתתפו בגלים 6-8, ודווחו על אם (N=1,554) או אב (N=478) שאינם בקו הבריאות. רגרסיות היררכיות בוצעו בנפרד ביחס לאב ולאם. שלושת המודלים של הרגרסיה כללו איפיוני רשת חברתית, משאבים אישיים ומאפייני קשר ילד-הורה.

ממצאים: שני המנבאים החזקים ביותר למתן סיוע להורה הם משאבים אישיים והקשר בין הילד להורה. גודל הרשת החברתית של הילדים הבוגרים נמצא גם הוא קשור למתן סיוע. הבטים חיוביים של מערכות היחסים עם האם בילדות ובהווה נמצאו קשורים להיתכנות גבוהה יותר לסייע לה, בעוד הבטים שליליים של מערכת היחסים עם האב בילדות היו קשורים להיתכנות נמוכה יותר להעניק לו סיוע.

מסקנות: המחקר מדגיש את חשיבות המשאבים בעיצוב ההתנהגות הטיפולית של הילדים הבוגרים כלפי הוריהם. יש לפעול להגברת המשאבים האישיים, כמו גם לשיפור איכות היחסים עם ההורים בהווה, ולהתמקד בהתרת קונפליקטים הנעוצים בקשר עמם מהילדות המוקדמת.