הכנס הדו שנתי ה- 25 של האיגוד הישראלי לגרונטולוגיה

השתלבות חברתית של מבוגרים באירופה: תפקיד המגדר ומשטר הרווחה

ד"ר מיכל לוינסקי 1 מלאני ואגנר 2 אלה קון-שוורץ 3 אלינה שמידט 4 מרטינה ברנדט 4
1עבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית בירושלים
2מכון מחקר, סקר הבריאות ההזדקנות והפרישה באירופה ובישראל
3הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון
4סוציולוגיה, אוניברסיטת דורטמונד

מטרת העבודה: השתלבות חברתית קשורה לבריאות ולתמותה בגיל מבוגר. עם זאת, אין כיום מדד מתוקף להשוואת השתלבות חברתית של מבוגרים ברחבי אירופה. מטרת המחקר הנוכחי היא לבסס אינדקס שיהווה כלי מדידה מתוקף לבחינת השתלבות חברתית בזקנה. בנוסף, לאור הספרות המחקרית בנושא, במחקר נבדק האם השתלבות חברתית שונה בין משטרי רווחה שונים באירופה ובין גברים לנשים, וכמו כן נשקלה האינטראקציה ביניהם.

שיטות: המדגם כלל 55,372 נבדקים בגילאי 50 ומעלה מ-21 מדינות, שהשתתפו בסקר הבריאות, הזדקנות והפרישה באירופה (SHARE), בגל התשיעי. מדד השתלבות חברתית נבנה על סמך שאלון הרשתות החברתיות ופריטים חברתיים נוספים בסקר, וכלל משתנים של רשת חברתית קרובה (כגון מצב משפחתי, מספר חברים קרובים ותדירות המפגש עמם), ומשתני רשת חברתית מורחבת (כגון השתלבות בפעילויות קבוצתיות והשתתפות בקהילה דתית). המדד שימש כמשתנה התלוי ברגרסיה רב משתנית. המשתנים הבלתי-תלויים כללו משטרי רווחה ומגדר ומשתני רקע נוספים.

ממצאים: הממצאים מצביעים על כך שנשים משולבות חברתית פחות מגברים, ושמבוגרים במשטרים `משפחתיים` נוטים להיות פחות משולבים חברתית מאשר משטרים שוויוניים יותר. בנוסף, סוג משטר הרווחה משמעותי גם לפער המגדרי בשילוב החברתי. כך, נשים נוטות להשתלב פחות מגברים במשטרי רווחה מכווני משפחתיות, ואילו במשטרי רווחה שוויוניים המגמה מתהפכת ונשים משתלבות מעט יותר מגברים.

מסקנות: מחקר זה תורם לספרות על השתלבות חברתית ומדגיש את החשיבות של פיתוח מדיניות המקדמת שילוב חברתי בקרב אנשים מבוגרים, במיוחד נשים, במערכות רווחה שונות. בנוסף, מאחר ולנשים תפקיד משפחתי עיקרי, הן עשויות להיות רגישות במיוחד למדיניות חברתית בהקשר של שילוב חברתי. כך, נקיטת מדיניות `משפחתית` עלולה להגביל את ההזדמנויות שלהן לפעילויות שילוב חברתי מחוץ לבית בגיל המבוגר, ולהפך, מדיניות שוויונית עשויה לקדם את השתלבותן החברתית.