
מטרת העבודה: אירועי ה-7 באוקטובר הדגישו את הצורך בהעמקת ההבנה של גורמי פגיעות וחוסן בזקנה בעתות מלחמה וטרור. הרצאה זו דנה בתקשורת בין-דורית ובתרומתה לטיפוח תהליכים בוני חוסן ברמה האישית, המשפחתית והקולקטיבית.
שיטה: שילוב שאלונים וראיונות חצי מובנים שהועברו בדצמבר 2023 ל-30 נשים וגברים בני 67-80 במסגרת פרויקט התנדבותי קהילתי בין דורי באוניברסיטת רייכמן.
ממצאים: בתגובה לשאלה על "האתגרים עמם את.ה מתמודד.ת במציאות בצל מלחמה עלו תמות הכוללות, ערעור חווית המוגנות והמוכרות של ה"בית"; אשמה ופחד להיות לא רלבנטי; דאגה לשלום קרובים, הצפה של זיכרונות, וחיבור מחדש למה שנותק, בנוסף לאובדנים לא פתורים מן העבר. מהסיפורים שהעלו המשתתפים בראיונות ניתן היה ללמוד על מוטיבציה גבוהה לתקשורת בין דורית, שהתעצמה סביב אירועי ה-7 באוקטובר.
מסקנות: המחקר מפנה זרקור לחשיבות של התקשורת הבין דורית בטיפוח חוסן אישי, משפחתי וקהילתי, אך גם מצביע על החסמים לתקשורת זו. מול איום קיומי יכולים להתעורר קונפליקטים חדשים, בנוסף לקונפליקטים מחודשים על רקע העבר, וקונפליקטים ממושכים. קונפליקטים לא פתורים ואבל לא מעובד תורמים לחסמים בתקשורת, אך מן הסיפורים אפשר ללמוד גם על פתיחת ערוצי תקשורת עם בני משפחה מזדקנים שלא דיברו קודם על חוויות קשות מעברם, וחיבורים מחודשים ולעיתים מפתיעים שנוצרו בין עבר, הווה לעתיד. הממצאים מדגישים את חשיבות ההכרה בפערים בין נקודות הראות השונות כבסיס לטיפוח הסולידריות, הן בתוך מעגל המשפחה והן בקהילה.
יידונו השלכות מעשיות למטפלים העובדים עם יחידים ומשפחות, ותובנות לגבי התערבויות טיפוליות לפתיחת נתיבים לטיפוח הכרה הדדית, אמון ודיאלוג פתוח יותר במשפחה הרב דורית.