הכנס הדו שנתי ה- 25 של האיגוד הישראלי לגרונטולוגיה

עמדות של זקנים כלפי המתת חסד בסוף החיים בשני מצבי חולי: סרטן גרורתי ומחלת פרקינסון מתקדמת

ד"ר רינת ליפשיץ 1 יעקב בכנר 2,3 שרה כרמל 2,3
1החוג לגרונטולוגיה קהילתית, המכללה האקדמית עמק יזרעאל
2התכנית לתואר שני בגרונטולוגיה, ביה"ס לבריאות הציבור, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב
3המרכז הרב תחומי לחקר הזיקנה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

מטרה: בספרות קיימים מעט מחקרים המשווים את עמדותיהם של זקנים כלפי המתת חסד במחלות חשוכות מרפא שונות. יתרה מכך, במחקרים הקיימים אין התייחסות להשפעה של גורמים פסיכו-סוציאליים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההשפעה של מגוון רחב של משתנים על עמדות בקרב זקנים כלפי המתת חסד בשני מצבים רפואיים: סרטן גרורתי ומחלת פרקינסון במצב מתקדם.

שיטות: המדגם שנאסף בשיטת כדור שלג כלל 501 משתתפים בני 75 ומעלה. עמדות כלפי המתת חסד נמדדו באמצעות שני תיאורי מקרה: חולה בן 80 עם סרטן גרורתי וחולה נוסף באותו גיל המצוי בשלב מתקדם של מחלת פרקינסון. המשתתפים השיבו על שאלון שכלל משתנים סוציו-דמוגרפיים, שאלה על ניסיון קודם עם בן משפחה קרוב או חבר שמת ממחלה סופנית, ומשתנים פסיכו-סוציאליים הכוללים מסוגלות עצמית, רצון לחיות, שביעות רצון מהחיים, רצון להאריך חיים, חרדת מוות ומיתה ותמיכה חברתית. הנתונים נותחו באמצעות מודלים של רגרסיה לינארית היררכית.

ממצאים: העמדות של זקנים בישראל כלפי חקיקה המאפשרת המתת חסד במקרה של סרטן גרורתי חיוביות יותר מאשר במקרה של מחלת פרקינסון מתקדמת. נשים, משכילות, חילוניות, המדווחות על מסוגלות עצמית גבוהה ועל חרדת מוות ומיתה גבוהה דיווחו על גישה חיובית להמתת חסד בשני תיאורי המקרה שהוצגו.

מסקנות: הממצא המצביע על גישה חיובית יותר להמתת חסד במקרה של סרטן מאשר במקרה של פרקינסון יכול לנבוע מהשכיחות הגבוהה של סרטן באוכלוסייה (לעומת פרקינסון) ולמודעות הציבור הגבוהה לסבל הנלווה למחלה זו. מעבר לתפקיד החשוב של המאפיינים הסוציו-דמוגרפיים של מגדר, השכלה ודתיות, נראה שפחד ממוות ומגסיסה וכן מסוגלות עצמית הם גורמים פסיכולוגיים חשובים בהסבר היחס כלפי המתת חסד בשתי המחלות בקרב אנשים מבוגרים. ממצאי המחקר מספקים תובנות ראשוניות לגבי הגורמים המשפיעים על תהליכי ההחלטה של ​​מבוגרים לגבי טיפולים בסוף החיים, כולל המתת חסד.