הכנס הדו שנתי ה- 25 של האיגוד הישראלי לגרונטולוגיה

קבלת החלטות נתמכת: מחקר בין לאומי משווה

עו"ד אלה שגיא 1 פרופ' ישראל (איסי) דורון 2 פרופ' שגית מור 3
1הפקולטה למשפטים, מסטרנטית, אוניברסיטת חיפה
2הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה
3הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה

רקע: הסדר קבלת ההחלטות הנתמכת הוא הסדר חדשני, שנוסף לחקיקה בישראל בשנת 2016 במסגרת תיקון מס` 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. ההסדר מאפשר לאנשים שיכולת קבלת ההחלטות שלהם נפגעה לקבל "תמיכה בקבלת החלטות" ולהמשיך לממש את כשרותם המשפטית, וכל זאת ללא צורך במינוי אפוטרופוס או שינוי מעמדם המשפטי כאנשים כשירים.

המטרה: המחקר אותו ערכנו ביקש להעמיק את הידע, ההמשגה וההבנה של מוסד קבלת ההחלטות הנתמכת על ידי בחינה והשוואה של האופן שבו מערכות משפט שונות ומדינות בעולם מסדירות את חוקיהן על מנת לקדם מוסד משפטי זה וכדי שממצאיו יוכלו לסייע בהמשך עיצוב המודל המתאים לקבלת החלטות נתמכת בישראל ובעולם. המחקר בחן האם קיים בקרב מערכות המשפט שנחקרו הסדר חקוק המבטא תפיסה של כשרות משפטית אוניברסלית העונה לדרישות ה-CRPD.

השיטה: השיטה בה השתמשנו היא המחקר המשפטי ההשוואתי בשיטה כמותית שערכנו בעשרים מערכות משפט ברחבי העולם. באמצעות שילוב של ניתוח כמותי ואיכותני של הטקסטים של דברי החקיקה השונים, השוונו את מהות ההסדרים הנורמטיביים במדינות שונות בעולם.

הממצאים והמסקנות: ממצאי המחקר העלו כי אף שמתפתחת בקרב מערכות המשפט הכרה בזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, לרבות אנשים זקנים עם מוגבלות, לכשרות משפטית, אף אחת ממערכות המשפט שנחקרו לא עיגנה מודל של כשרות משפטית אוניברסלית המאפשר כשרות משפטית לכל ואוטונומיה ארוכת טווח. זיהינו מנעד רחב של הסדרי קבלת החלטות נתמכת במערכות המשפט שנבדקו ובחרנו להציג מספר דוגמאות בולטות: "הסדר ללא אפוטרופסות" המאפשר מינוי תומך בקבלת החלטות גם לאדם שאינו מסוגל להביע רצון כלשהו; "הסדר הסכמי מרצון" הנערך בפני עד, עורך דין או נוטריון; הסדר הסכמי למינוי ספציפי המתפוגג לאחר קבלת ההחלטה ומינוי תומך בקבלת החלטות במסגרת הליך שיפוטי שבו נבחנת התאמת התמיכה בקבלת החלטות לאדם הנדון. בתום המחקר, אנו חוזרים לנקודת המוצא של מחקרנו כי כדי להיענות ל-CRPD יש לבטל בראש וראשונה את מוסד האפוטרופסות. המלצתנו היא להשלים את ממצאי המחקר במחקרי המשך לבחינת המצב הקונטקסטואלי שמחוץ לספרים ובמחקר איכותני לקבלת תמונה רחבה יותר על מערכות המשפט.