
רקע ומטרת המחקר: החל משנת 2023, התקיימו בישראל הפגנות מחאה נרחבות ומתמשכות כנגד הרפורמה המשפטית המוצעת. במחאות אלו נצפתה נוכחות בולטת של אנשים בגילאי 65 ומעלה. עם זאת, נרשמה השתתפות נמוכה של אנשים המשתייכים לקבוצות מיעוט, ובפרט זקנים יוצאי ברית המועצות לשעבר. למרות שהסיבות למעורבות פוליטית נבדקו במחקרים רבים, מעטים התמקדו בהבנת אי-ההשתתפות, במיוחד בקרב קבוצות מיעוט של מהגרים זקנים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה למלא את החסר המחקרי ולבחון את תפיסותיהם של אנשים זקנים יוצאי ברית המועצות לשעבר המתגוררים בישראל, ביחס לרפורמה המשפטית, ולזהות את הסיבות להיעדרותם מהמחאות.
שיטה: המחקר נערך בשיטה איכותנית באמצעות ראיונות חצי-מובנים פנים אל פנים ובטלפון עם 20 אנשים זקנים מברית המועצות לשעבר (בני 65 ומעלה). רוב המשתתפים היו נשים (60%), שעלו לישראל בין השנים 1990-1998 , יהודים חילונים (90%), וגילם הממוצע היה 73.1 (סטיית תקן = 6.33, טווח 65-89).
ממצאים ומסקנות: מניתוח תמתי של הראיונות עלו שתי תמות מרכזיות: 1) תפיסות לגבי הרפורמה המשפטית ו-2) סיבות לחוסר השתתפותם במחאות. המשתתפים הציגו דעות מגוונות על הרפורמה המשפטית, כאשר חלקם הביעו חוסר הסכמה מוחלטת עמה ואחרים נותרו אמביוולנטיים או מתלבטים. חוסר ההשתתפות במחאות נבע ממספר גורמים, הכוללים הגיל המבוגר והמגבלות הקשורות לו, ניסיון חיים תחת משטר הלא-דמוקרטי בברית המועצות ואפיונים ייחודיים של קבוצה זו, וחוסר עמדה ברורה והתארגנות בקרב קהילת המהגרים.
ממצאי המחקר מספקים תובנות לגבי האתגרים והחסמים שאנשים זקנים יוצאי ברית המועצות לשעבר חווים במעורבותם בתהליכים חברתיים-פוליטיים ובקבלת החלטות. תובנות אלו יכולות לסייע בפיתוח גישה מכילה ומייצגת יותר של אקטיביזם פוליטי, ומנגנונים התומכים במעורבות של אנשים זקנים מקבוצות מיעוט בתחום זה.