
רקע: התעללות והזנחה של זקנים פוגעת באחד מכל ששה זקנים בעולם (WHO,2018). בישראל, אחד מכל חמישה זקנים חשוף להתעללות. הורים זקנים לצאצא בוגר עם הפרעה נפשית בסיכון מוגבר להתעללות.
מטרה: לבחון ולהציג ידע מקצוע המבוסס על נסיונם של משפטנים המתערבים במצבי התעללות בזקנים מידי צאצאים עם הפרעה נפשית.
שיטה: במחקר איכותני בוצעו ראיונות עם 15 משפטנים מגופים שונים המתערבים בתחום.
ממצאים: זוהו שלוש תמות: 1."מעגל כזה סגור"- מאפייני הצאצא הפוגע והאינטראקציה עם ההורה המזדקן; 2. התערבויות המשפטן-התערבויות ואפשרויות חוקיות לאור המגבלות הקשורות לדינמיקה המשפחתית; 3. "הכל כלים שלובים"- החשיבות שבשיתופי הפעולה הבין מקצועיים ובין ארגוניים.
מסקנות: ממצאי המחקר שהוא ראשון מסוגו, חושפים את מורכבות האינטראקציה המשפחתית והקשר להתרחשות התעללות. לכך השלכה על האפשרויות החוקיות והמגבלות להפעלת התערבויות. לפיכך, יש חשיבות לשיתופי הפעולה הבין מקצועיים ובין ארגוניים לצמצום התופעה ונזקיה.
השלכות: התערבות ממוקדת פרט דורשת הסתכלות על המשפחה כמערכת ולצד הטיפול בהורה, יש גם לסייע לצאצא הפוגע; יש להטמיע דרכי פעולה של בתי משפט טיפוליים בתוך בתי משפט לענייני משפחה; יש להבנות שיתופי פעולה עם אנשי מקצוע נוספים ולהרחיב את השימוש בסל שיקום עבור הצאצאים הפוגעים.