הכנס הדו שנתי ה- 25 של האיגוד הישראלי לגרונטולוגיה

"אם עברנו את פרעה, אז נעבור גם את זה": החוויה של מגפת הקורונה על רקע חיים בצל איום טרור מתמשך

ד"ר גבריאלה ספקטור-מרזל אורית נוטמן-שוורץ
בית הספר לעבודה סוציאלית, המכללה האקדמית ספיר

מטרת העבודה: מחקרים על ההשפעה המצטברת של אירועים טראומטיים בגיל מבוגר העלו ממצאים לא עקביים. חלקם מדגישים חוסן, בעוד שאחרים מדגישים פגיעות. כדי להגביר את ההבנה של משמעות החשיפה לטראומה מצטברת בזיקנה, מנקודת המבט של הזקנים, ביקשנו לבחון את חווית החיים של וותיקי עוטף עזה בצל מגפת הקורונה, על רקע החיים במציאות טראומטית מתמשכת בגלל איומי הטרור.

שיטות: במסגרת מחקר פנומנולוגי, ערכנו ראיונות עומק מובנים-למחצה עם וותיקים החיים לבד בעוטף עזה, בקיבוצים צמודי גבול ובעיר שדרות. הראיונות נותחו ניתוח תמטי, על פי המודל של בראון וקלארק (Braun & Clarke, 2012).

ממצאים: המשתתפים תיארו קווי דמיון והבדלים בין שני המצבים הטראומטיים והם נבדלו בתפיסת הקושי היחסי שלהם. המשתתפים נחלקו לשלוש קבוצות בנוגע לקשר הנתפס בין החיים בצל איומי הטרור מתמשכים להתמודדות עם מגפת הקורונה. חלקם חשו שההתמודדות הממושכת עם איומי הטרור עזרה להם להתמודד עם המגפה ("אם עברנו את פרעה, אז נעבור גם את זה"). אחרים סברו שההתמודדות הממושכת עם המצב הביטחוני מקשה על ההתמודדות עם המגפה ("לקראת סוף החיים שלנו לסבול גם מהמחלה וגם מקסאמים?"). לבסוף, כמה משתתפים האמינו ששתי המצוקות אינן קשורות זו בזו ("כל מחלה בפני עצמה").

מסקנות: בהתבסס על הדרכים השונות בהן תיארו הוותיקים את המאפיינים, הקושי היחסי וההשפעות המצטברות של שתי הטראומות, אנו מציעות להמשיג טראומה מצטברת כמודל תלת-כיווני: מצטבר שלילי, המגביר את הלחץ; מצטבר חיובי, המשפר את החוסן; ולא קשור, במונחים של השפעות מצטברות הקשורות לטראומה. המחקר קורא להתחשב במסלולים השונים שבין חוסן ופגיעות בתכנון מדיניות ופרקטיקות שיסייעו לזקנים החשופים לצבר טראומות.