
מטרות
כיום ישנם בין 120 ל200 אלף איש עם דמנציה בישראל הנמצאים בביתם או במוסדות. חלקם מבקרים במרכזי יום.
הדמנציהאינה פוגעת במנעד הרגשות הרחב של האדם ב"כאן ועכשיו " שלו.
אם נבחן את מרכז היום על פי פירמידת הצרכים של מאסלו, הרי ששני הרבדים הבסיסיים של מתן אוכל ושתייה וביטחון ובטיחות מובטחים במרכז היום ואינם פאן ייחודי . אך כשמגיעים לשלושת הרבדים האחרונים- שייכות וחיבה, דימוי עצמי חיובי ומימוש עצמי, באה שיטת ההתאמה התרבותית השפתית לידי ביטוי ונוצרת הייחודיות של הטיפול כפי שניתן במלב"ב.
אנו מבקשים להציף את הצורך בהתאמה ייחודית עבור אוכלוסיית הקשישים עם ירידה קוגנטיבית ולהראות שהתאמה תרבותית ושפתית מהותית בשמירה על איכות חייהם ומתן שירות ברמה גבוהה ומותאמת לצרכי המטופל.
העבודה מבוססת על ניסיוננו כמנהלי מרכזי יום של עמותת מלב"ב בירושלים- עמותה המתמחה במתן שירותים לאנשים עם דמנציה ואלצהיימר.
שיטות
במרכזי היום של מלב"ב אנו שמים דגש על תקשורת בתרבות ובשפה של המטופל.
אנו מאמינים כי לתרבות של האדם יש חשיבות מהותית בהשפעה על הרגשות שלו וחוויית השייכות והמשמעות שלו. התרבות מעניקה ייחוס שונה למילים, לסמלים ולהתרחשויות.
מרכזי היום שלנו מחולקים לקבוצות לפי רמת תפקוד קוגנטיבי ולפי תרבות ושפה וככה מתאפשר לאדם עם ירידה קוגנטיבית להרגיש משמעות ושייכות. לחוות גם את הdoing ולא רק את הbeing.
בחירת הצוות, סדר היום והפעילות הניתנת בקבוצה מותאמת ומשתנה בהתאם לאותם 2 קריטריוני חלוקה.
ממצאים
שפת האם הינה כלי רב עוצמה המחבר אותנו לעבר, לזיכרונות ולרגשות. מצאנו כי האפשרות להשתמש בשפת האם מהווה עוגן הצלה המאפשרת למטופלים לתקשר באופן טבעי יותר, להביע את עצמם ולהרגיש קשר חזק יותר לזהותם.
התרבות מהווה חלק בלתי נפרד מהזהות האישית. תרפיות מבוססות על ערכים תרבותיים מוכרים, יוצרות סביבה בטוחה ותומכת, מפחיתות את תחושת חוסר האונים והחרדה ומעצימות את תחושת השייכות.
מסקנות
תקשורת המכירה ומכבדת את הרקע התרבותי והשפתי של האדם המתמודד עם ירידה קוגנטיבית מסייעת בשמירה על תחושת הכבוד, המשמעות והחיוניות בכל שלבי המחלה.