
מטרת העבודה: סרקופניה של הגיל הינה תופעה המתאפיינת באיבוד מואץ של מסת שרירי וכוח שריר, אשר פוגעת באיכות החיים ובתפקוד העצמאי. סרקופניה נמצאה קשורה לקשיי ניידות, נפילות, שברים, מוגבלות, אבדן עצמאות ותמותה מוקדמת. קיימת חשיבות להערכת הסיכון להתפתחות סרקופניה מוקדם ככל הניתן. לפיכך, מטרות המחקר היו לאמוד את שיעור הזקנים המצויים בסיכון לפתח סרקופניה וכן לזהות את המאפיינים הקשורים לסיכון לסרקופניה בקרב זקנים המתגוררים בקהילה.
שיטות: הנתונים נלקחו מתוך סקר חתך לאומי טלפוני שערך המרכז הלאומי לבקרת מחלות בשנים 2018-2019 ואשר בדק שיעור נפילות בבני 65+ בקהילה. שאלון הסקר כלל מאפיינים דמוגרפיים, תחלואה כרונית, תפקוד, מספר תרופות, הרגלי בריאות, אירועי נפילות ופחד מנפילות. הסיכון לסרקופניה נמדד באמצעות שאלון Mini Sarcopenia Risk Assessment (MSRA-5). סיכון לפתח סרקופניה הוגדר כציון MSRA-5≤45. בניתוח הנתונים נעשה שימוש ברגרסיה לוגיסטית רב משתנית לבחינת הקשר בין הסיכון לפתח סרקופניה למאפיינים שונים, תוך תקנון למשתנים דמוגרפיים.
ממצאים: הסקר כלל 2,668 משתתפים בני (5.7 ±) 73.2 שנים בממוצע. מתוכם, 65.1% סווגו כנמצאים בסיכון לפתח סרקופניה (MSRA-5≤45). נמצא קשר בין הסיכון לסרקופניה לבין קושי בביצוע מטלות משק בית (OR=1.90, 95% CI 1.35-2.66), אי ביצוע פעילות גופנית סדירה (OR=1.86, 95% CI 1.50-2.30), דיווח על דלקת פרקים (0R=1.90, 95% CI 1.33-2.72), חרדה ו/או דיכאון (OR=1.72, 95% CI 1.21-2.45), פחד מנפילות (OR=1.59, 95% CI 1.27-1.98), נפילה בשנה האחרונה (OR=1.39, 95% CI 1.05-1.83), וריבוי תרופות (OR=1.06, 95% CI 1.01-1.11).
מסקנות: ממצאי הסקר מראים על שיעור גבוה של זקנים בקהילה הנמצאים בסיכון לפתח סרקופניה. נמצאו גורמים רבים הקשורים בסיכון לסרקופניה המצריכים המשך מחקר ממוקד לבחינת תרומת לסיכון בוניית תכניות התערבות בהתאם.