הכנס הדו שנתי ה- 25 של האיגוד הישראלי לגרונטולוגיה

השתתפות, תפיסת בריאות ואיכות חיים בקרב זקנים הגרים בקהילה מקבוצות רוב ומיעוט אתניות בישראל

ד"ר ענת גולוס 1 האיה ח׳וריה 2 חיה פוגל-גרינולד 2
1בית ספר לריפוי בעיסוק, הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית
2מרכז האקדמי לב

מטרת העבודה:

בישראל קיימות שתי קבוצות אתניות עיקריות: יהודים (קבוצת הרוב) וערבים (קבוצת המיעוט) לצד אוכלוסייה הזקנים בני 65 ומעלה הצפויה להמשיך ולגדול בשנים הקרובות. מחקרים מעטים בחנו את ההבדלים בהשתתפות בפעילויות יום יום ובאיכות החיים בין זקנים מקבוצות אלו. מטרת המחקר הינה לבחון את ההבדלים בהשתתפות (אובייקטיבית וסובייקטיבית), בתפיסת הבריאות ובאיכות חיים בין זקנים ערבים ליהודים, וכן לבחון את הקשר בין המדדים ואת הגורמים המסבירים את איכות החיים בכל אחת מהקבוצות.

שיטות:

מחקר חתך כמותי, תיאורי, השוואתי וקורלטיבי. המדגם כלל 190 זקנים בגילאי 65 ומעלה החיים בקהילה (90 מהמגזר הערבי ו- 100 מהמגזר היהודי). לאחר שהביעו הסכמה להשתתף במחקר, המשתתפים מילאו ארבעה שאלוני דיווח עצמי: (א) שאלון סוציו-דמוגרפי, כולל תפיסת מצב בריאות; (ב) שאלון לאבחון תסמינים של דיכאון וחרדה (PHQ4); (ג) שאלון השתתפות (אובייקטיבית וסובייקטיבית) בפעילויות יום יום (EDLQ); ו-(ד) שאלון איכות חיים WHOQoL-BREF)). דרך מילוי השאלונים (מודפסים או מקוונים) ושפת מילוי השאלון (עברית או ערבית) נבחרו על ידי המשתתפים.

ממצאים:

ממצאי המחקר הצביעו על השכלה נמוכה יותר ותסמיני דכאון וחרדה רבים יותר בקבוצת הזקנים הערבים. כמו כן, נמצאו ציוני השתתפות (סובייקטיבית ואובייקטיבית) ואיכות חיים נמוכים באופן מובהק בקבוצת הזקנים הערבים בהשוואה לקבוצת הזקנים היהודים. לצד זאת, נמצאו קשרים מובהקים בין מרבית המשתנים, וכן גורמים דומים (תפיסת מצב בריאות, בריאות נפשית והשתתפות) המסבירים את איכות החיים בכל אחת מהקבוצות.

מסקנות:

ממצאי המחקר מדגישים את ההבדלים בין זקנים המשתייכים לקבוצת רוב ומיעוט, הניתנים להסבר על ידי הבדלים ברמות ההשכלה ופערים באפשרויות לקבלת שירותים רפואיים וחברתיים. הממצאים תומכים בקשר שבין השתתפות בפעילויות יום יום, תפיסת בריאות ואיכות חיים בקרב זקנים, וכן מספקים תובנות לגבי מעורבות בפעילויות משמעותיות כמנגנון שינוי פוטנציאלי לשיפור איכות החיים של זקנים, ללא קשר להשתייכותם האתנית. ממצאי המחקר עשויים לשמש לקידום ופיתוח התערבויות ממוקדות השתתפות, והרחבת האפשרויות להשתתפות בפעילויות משמעותיות לזקנים, ובפרט עבור זקנים המשתייכים לקבוצות מיעוט, כולל הקצאת משאבים נדרשים לשם צמצום פערים ושיפור איכות החיים.