
מטרות המחקר
מטרת המחקר היא לבחון את הכשלים אשר משפיעים על היצע המיטות בגריאטריה פעילה ולסייע בגיבוש דרכים אפשריות לשיפור איכות ויעילות הפעילות. בפרט, המחקר מתאר את מבנה השוק בגריאטריה פעילה ואת השינויים שחלו במשך השנים, ומאפיין את מערכת היחסים בין שחקנים שונים בשוק; מזהה את הסיבות לסגירת מחלקות ולצמצום הפעילות בגריאטריה פעילה ולאפיין את כשל השוק.
שיטות
במחקר שולבו שיטות מחקר כמותיות ואיכותניות והוא התבסס על שלושה מקורות מידע: (1) נתונים מנהליים שהתקבלו מאגף מערכות מידע במשרד הבריאות על אודות פעילות המחלקות השונות במוסדות לגריאטריה פעילה בעשור האחרון; (2) 36 ראיונות עומק עם מנהלי מוסדות גריאטריים, בכירים בקופות החולים, אנשי מקצוע בבתי חולים כלליים ואנשי מפתח במשרד הבריאות; (3) סקר בקרב 10 מנהלי מוסדות גריאטריים.
ממצאים
במהלך 2011-2020 חלה עלייה מתונה במספר המיטות לאלף נפש בני 75+, אך ישנם פערים משמעותיים בין מחלקות ומחוזות. המחקר מצביע על רמת תחרות נמוכה: מחד מיעוט ספקי שירות ברוב המחוזות, ומאידך קיום צרכן שירותים עיקרי (`שירותי בריאות כללית`).
המחקר מצביע על כשלים בקביעת תעריפים. ישנם פערים משמעותיים בין מוסדות לגריאטריה פעילה לבין מחלקות זהות בבתי חולים. בנוסף, קביעת תעריף מקסימום מאפשר קביעת הנחות של עשרות אחוזים, אשר הופכות את הפעילות ללא רווחית. כדי להתמודד עם ההפסדים המוסדות פועלים בשלושה מישורים: נקיטת פעולות עסקיות לצמצום ההפסדים; נקיטת פעולות קיזוז הפסדים באמצעות רווחיות של מחלקות ושירותים אחרים; צמצום הוצאות על ידי חיסכון תפעולי.
הכשלים הנוספים שזוהו במחקר הם אפשרויות בחירת מוסד מועטות מצד החולים; תמריצים כלכליים הפוגעים באיכות הטיפול ומנוגדים לאינטרס של החולים; רגולציה נוקשה ואכיפה לא יעילה.
מסקנות
ממצאי המחקר מצביעים על צורך בפעולה רב-ממדית הכוללת: שינוי במערכת תעריפי האשפוז וההנחות; תמיכה כלכלית במוסדות גריאטריים, לרבות סיוע בתקצוב תשתיות ופיתוח; עידוד התחרות בין ספקי שירות; בחינת דרישות רגולטוריות והתאמתם ליעדי הטיפול; עידוד מדדי איכות למוסדות גריאטריים.