הכנס הדו שנתי ה- 25 של האיגוד הישראלי לגרונטולוגיה

*גירושין מאוחרים ומשפחתיות ממבט בין-דורי משפחתי/דיאדי: טיפולוגיה של המשכיות ושינוי

ד"ר חיה קורן 1 יפית כהן 2 מיכל אגרט 2 נאור דמטר 3
1ביה"ס לע"ס והמרכז לחקר החברה אוניברסיטת חיפה
2ביה"ס לע"ס אוניברסיטת חיפה
3החוג לריפוי בעיסוק, אוניברסיטת חיפה

רקע ומטרה: גירושין בגיל מאוחר (מעל גיל 60) הם תופעה מתפתחת בעולם המערבי, העשויה להתרחב גם בישראל, עקב העלייה בתוחלת החיים והשינויים בערכי נישואין ומשפחה. המחקר הקיים על גירושין התבצע לרוב בחברות מודרניות והתמקד בהורים שהתגרשו בגיל צעיר/בגיל הביניים כאשר ילדיהם היו קטינים, ומנקודת מבט של דור אחד. בהתאם לכך, חסר ידע על חווית הגירושין בגיל המאוחר מנקודת מבט בין דורית משפחתית/דיאדית בחברות מסורתיות כמו ישראל, הממוקמת בין ערכים קולקטיביים המדגישים את חשיבות המשפחה לצד ערכים אינדיבידואליים המדגישים מימוש עצמי. מטרת המחקר היא לבחון מהיבט בין דורי משפחתי/דיאדי כיצד, אם בכלל, נחווית משפחתיות לאחר גירושין בגיל מאוחר מנישואין ארוכי שנים, בהתבסס על פרספקטיבת המשפחה כמערכת (family systems).

שיטה: ראיונות עומק איכותניים מובנים למחצה (N=72) נערכו בנפרד עם גרושים וגרושות יהודים, ברובם חילוניים, בגילאי 60-81 שהתגרשו בגיל 56-68 (N=44), לאחר נישואין ארוכי שנים (23-45 שנים), ועם ילדיהם הבוגרים, אשר היו בגילאי 19-40 בעת הגירושין (N=28). המדגם כלל ארבעה סוגי מערכי נתונים: (א) יחידות משפחתיות (N=7) הכוללות את שני ההורים וילדיהם הבוגרים (33=N); (ב) יחידות של דיאדות זוגיות (N=3) שלא יכלו לגייס את ילדיהן הבוגרים (6=N); (ג) יחידות של דיאדות הורה-ילד בוגר (N=9) שלא יכלו לגייס את ההורה הגרוש השני (18=N); ו-(ד) יחידות של גרושים/גרושות (N=15) (6 גרושים; 9 גרושות) שביקשו לחלוק את חוויותיהם ללא השתתפות בני משפחה אחרים. ניתוח הנתונים התבסס על ניתוח תמתי וניתוח דיאדי לראיונות שהתבצעו בנפרד.

ממצאים: הממצאים חושפים את המשמעות של משפחתיות לאחר גירושין מאוחרים באמצעות טיפולוגיה של ארבעה טיפוסים המדגימים המשכיות/שינוי במשפחתיות , לפני ו/או אחרי הגירושין. הטיפולוגיה כוללת ארבעה ממדים המרכיבים את המשפחתיות: מתי, איפה, על ידי מי וכיצד ממשיכה המשפחתיות ו/או נבנית מחדש, לצד אסטרטגיות לשימור המשפחתיות.

מסקנות: הממצאים מדגישים את חשיבותה של המשפחתיות, גם במציאות של גירושים, ובייחוד עבור דור הילדים הבוגרים. ההצטלבות בין גירושין בגיל מאוחר ומשפחתיות יוצרת פרדוקסים, אשר עולים לדיון בהקשר החברתי-תרבותי של החברה בישראל. לבסוף מוצגות השלכות לתיאוריה ולפרקטיקה.

*המחקר ממומן ע"י הקרן הלאומית למדע - ISF