הכנס הדו שנתי ה- 25 של האיגוד הישראלי לגרונטולוגיה

בין אוטונומיה, ביטחון וכבוד: כאשר אדם זקן עם דמנציה מתנגד לפינוי במהלך מלחמה

ד"ר שגית לב 1 מיקי שינדלר 2
1עבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר אילן
2עבודה סוציאלית, המכללה האקדמית אשקלון

מטרה: בתקופות מלחמה, גורמי הלחץ והאתגרים עימם נפגשים אנשים זקנים עם דמנציה והמטפלים בהם עלולים להתעצם. אחד האתגרים שעלה במהלך החודשים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל, היה סירובם של אנשים זקנים עם דמנציה להתפנות מאזורי סיכון. מצב זה הציב דילמה עבור בני משפחה, אפוטרופוסים ומקבלי החלטות חליפיים אחרים: האם לכבד את האוטונומיה ורצונותיהם של האנשים הזקנים עם הדמנציה או לאלץ אותם להתפנות בניגוד לרצונם, במטרה לשמור על ביטחונם.

שיטה: המאמר מציע מודל לפתרון דילמה זו, שבמרכזו שלושה עקרונות אתיים מרכזיים. ראשית, המודל מדגיש את הזכות לאוטונומיה, הכוללת את יכולתו של הפרט לקבל החלטות, הנחיות מקדימות והעדפות טרום-דמנציה. שנית, המודל מדגיש את כבודם של אנשים זקנים עם דמנציה, המתייחס לזכותם להגשמת משאלותיהם גם במצבים שבהם אין להם יכולת קבלת החלטות. שלישית, המודל מתייחס לשיקולים תועלתניים, תוך מתן עדיפות לרווחה והגנה על האנשים הזקנים מפני פגיעה. בנוסף, המודל לוקח בחשבון את ההקשר המשפטי, מתוך הכרה בכך שמדינות שונות עשויות לתעדף את העקרונות האתיים הללו בצורה שונה.

ממצאים: בהתבסס על עקרונות אתיים ושיקולים משפטיים אלו, המאמר מציג מודל לטיפול במצבים בהם אנשים זקנים עם דמנציה מסרבים להתפנות מאזורים בסיכון גבוה בתקופת מלחמה.

מסקנות: מודל זה יכול לשמש כלי מעשי לסייע לבני משפחה, אפוטרופוסים, מקבלי החלטות מחליפים אחרים ואנשי מקצוע בניווט דילמה אתית זו ולהגיע לפתרונות יישומיים. יתרה מכך, ניתן להתאים את המודל המוצע כדי לתת מענה לדילמות דומות בטיפול הרחב יותר באנשים זקנים עם דמנציה, במיוחד במצבי אסון. בכך היא יכולה לתרום לקידום המחקר, ההבנה התיאורטית והפרקטיקה המקצועית בתחום הטיפול בדמנציה והאתגרים האתיים שהוא מציב.