
מטרת העבודה:
אנשים זקנים פגיעים במיוחד להשפעות של מצבי משבר על תפקודם ובריאותם. בשנים האחרונות אנו עדים לכך ביתר שאת עם המשברים הגדולים שחווינו ברמה הלאומית. לפיכך, יש לזהות גורמים הניתנים לשינוי על מנת לסייע להתמודדות עם מצבים אלו. מטרת מחקר זה לבחון את ההשפעה של מעורבות בפעילויות משמעותיות על בריאותם ואיכות חייהם של זקנים החיים בקהילה, ולהעמיק את הידע הנוגע לחוויות הסובייקטיביות של זקנים על השתתפות, בריאות ואיכות חיים, במצב משברי כדוגמת מגיפת הקורונה.
שיטות:
מחקר חתך בשיטות מעורבות זה שילב ניתוח כמותי ואיכותני. המדגם כלל 302 נשים וגברים בגילאי 65 ומעלה, ממגזרים שונים, החיים בקהילה בסביבות שונות (בית, דיור מוגן), וללא אשפוזים בחודש האחרון. לאחר הסכמתם להשתתף במחקר, המשתתפים מילאו ארבעה שאלונים: (א) שאלון סוציו-דמוגרפי וכן שאלות לגבי מצב בריאות, ושאלות פתוחות אודות שינויים בעיסוקים, בבריאות ובאיכות החיים בעקבות הקורונה, (ב) שאלון איכות חיים WHOQoL-BREF)), (ג) שאלון לאבחון תסמינים של דיכאון וחרדה (PHQ4), ו- (ד) שאלון מעורבות בפעילויות משמעותיות (EMAS). המשתתפים בחרו את דרך מילוי השאלונים (מודפסים או מקוונים), ואת שפת מילוי השאלונים (עברית, ערבית ואנגלית).
ממצאים:
הניתוח הכמותי העלה קשרים מובהקים בין מעורבות בפעילויות משמעותיות לבין הבריאות הנפשית ואיכות החיים של המשתתפים. ניתוח רגרסיה היררכית העלה כי המעורבות בפעילויות תרמה באופן מובהק להסבר השונות של איכות החיים מעבר למשתנים הסוציו-דמוגרפיים ולבריאות.
הניתוח האיכותני הניב ארבע תמות מרכזיות: (א) שינויים בפעילויות, (ב) שינויים בבריאות הפיזית והנפשית, (ג) השפעת השינויים בפעילויות על בריאות ואיכות חיים, ו- (ד) חסמים סביבתיים בעקבות הקורונה.
מסקנות:
ממצאי מחקר זה מרחיבים את הידע אודות ההשפעות של מצב משברי, כגון מגפת הקורונה, על השתתפות בפעילויות, הבריאות הנתפסת ואיכות החיים של זקנים. יתר על כן, המחקר מספק תובנות לגבי מעורבות בפעילויות משמעותיות כמנגנון שינוי פוטנציאלי לשיפור איכות החיים ותפיסת הבריאות של זקנים בתקופות משבר. ממצאים אלו מדגישים את החשיבות בפיתוח תוכניות התערבות לקידום הבריאות ואיכות החיים של זקנים החיים בקהילה, באמצעות השתתפות בפעילויות משמעותיות, בשגרה ובחירום.