
מטרת המחקר: הוספת ידע על צרכים של אנשים שאובחנו בדמנציה לפני גיל 65 ושל בני משפחתם, במגוון תחומי חיים, סקירת המענים הקיימים והחסרים והצעת פתרונות יישומיים לצמצום הפער בין המצוי לרצוי.
שיטה: מחקר איכותני אשר כלל 24 ראיונות עומק חצי-מובנים: 4 אנשים המאובחנים עם דמנציה בגיל צעיר, 11 בני זוג מטפלים, ו-9 אנשי מקצוע מומחים בתחום דמנציה בגיל צעיר מדיסציפלינות שונות: רפואה, אקדמיה, עבודה סוציאלית, ומקצועות פרא-רפואיים.
ממצאים: האנשים המאובחנים עם דמנציה בגיל צעיר ובני משפחתם מתמודדים עם סוגיות וצרכים ייחודיים. מחלת הדמנציה משפיעה על כל תחומי החיים של המאובחנים, בני משפחה מדרגה ראשונה ואף מעגלים רחבים יותר. עקב נדירות המחלה תהליך האבחון ארוך באופן משמעותי, במהלכו ולאחריו האנשים המאובחנים עם דמנציה בגיל צעיר ובני המשפחה מתמודדים עם מצבי אי ודאות. בגלל המחלה האנשים המאובחנים עם מחלת הדמנציה נאלצים לעזוב את עבודתם, למרות שהם עדיין נמצאים בגיל העבודה. התא המשפחתי, שלעתים כולל ילדים קטינים, עובר שינוי תפקידים. כמו כן, חיי החברה מצטמצמים, כך שהאנשים המאובחנים עם דמנציה בגיל צעיר ובני משפחה לעיתים חשים בודדים ומבודדים.
על אף ההשפעה רחבת ההיקף שיש למחלה, השירותים הקיימים עבור אוכלוסייה זו מצומצמים ומספקים מענים חלקיים בלבד. בראיונות עם המומחים עלו צרכים אשר סווגו לפי ארבע מישורים: מישור בריאותי-רפואי, מישור כלכלי-תעסוקתי, מישור רגשי-חברתי, ומישור מדיני חקיקתי. כמו כן, הוצעו פתרונות אפשריים לפיתוח מענים ושירותים נוספים בתחומים שונים על מנת לשפר את איכות חיי האנשים המאובחנים עם דמנציה בגיל צעיר ובני משפחתם.
סיכום ומסקנות: מחקר זה זיהה את הצרכים הייחודיים של האנשים המאובחנים עם דמנציה בגיל צעיר ושל בני משפחתם. המענים והפתרונות האפשריים סווגו לפי ארבע מישורים: מישור בריאותי-רפואי, מישור כלכלי-תעסוקתי, מישור רגשי-חברתי, ומישור מדיני חקיקתי. לצרכים אלה הוצעו מענים אפשריים ברמת מורכבות שונה הניתנים ליישום בטווח קצר, בינוני וארוך.