
1. רקע: בשנת 1997, לאחר שתי שנות ניהול של בית האבות הספרדי בחיפה, שאלתי את עצמי: האם מודל הבית שאני מנהל מתאים לרצונותיי כסיעודי בערוב ימיי. התשובה השלילית היתה הרז שגרם לי לחפש מודלים חלופיים.
2. הפתרון נמצא בתנןעה אמריקאית, Pioneer Network (ממנה יצאו מייסדי ה Green House) שמקדמת שינוי תרבותי בבתי אבות: הדייר במרכז (Person Centered).
3. לימוד השינוי התרבותי שהציעה התנועה היה תחילת התהליך המתואר.
4. החזון: בתוך 10 שנים תוקם בישראל סביבת המגורים הראשונה עפ"ע מודל אשכולות הדיור, המיישם את השינוי התרבותי הנזכר, שמתמקד בזקן כאשם, בצרכיו, ברצנותיו ובהרגליו. לא עוד "חולה" אלא דייר שיהיה מעורב בקביעת שגרת יומו.
5. מנהלת קרן סיעוד של הביטוח הלאומי באותה העת, אורנה בר, השתכנעה שהשינוי אכן נדרש ותמכה ברעיון שהצגתי לה ומכאן, יחד, בסבלנות רבה, עסקנו בשיכנוע שאר השותפים להצטרף ל"מסע".
6. חמשת השותפים שהצטרפו למשימת השינוי:
א. קרן סיעוד של הביטול הלאומי
ב. משרד הרווחה
ג. משרד הבריאות
ד. אשל ג`וינט
ה. עמותת העדה הספרדית חיפה
7. התהליך: נציגי הגופים הנזכרים הקימו וועדה לתיכנון המודל. הוחלט שהמודל ייקרא "מודל אשכולות הדיור" והוא ייושם לראשונה במחלקה לתשושים בבית האבות הספרדי.
התנגדויות:
יחסו של הרגולטור אופיין בחוסר אמונה והבנה לצורך לשינוי המוצע. השאלה: "למה זקנים במצסי תפקוד שונים צריכים סביבה יותר ביתית" ייצגה את אותו היחס.
צוות המחלקות, בעיקר המטפלים (להם תפקיד מכריע בשינוי) חששו בעלייה בדרישות הדיירים ללא תגמול נוסף.
הדיירים ובני משפחותיהם חששו שהמודל יפחית את השירותים הניתנים להם ומפגיעה באיכות חייהם.
8. לסיכום: עפ"י עדויות הדיירים, בני המשפחה, ואנשי הצוות בבתי האבות שיישמו עד כה (2024) את מודל אשכולות הדיור (כ 20 סביבות חיים (מחלקות) ביותר מ 5 בתי אבות), הפכה ההתנגדות להעדפה ולתמיכה במודל החדשני על פני המודל המסורתי הנהוד עד היום בישראל. ההוכחה להצלחת המודל: הוא הפך לכלי שיווקי. לקוחות מעדיפים אותו על פני המודל הישן.