
מטרת המחקר: המתת חסד פעילה באמצעות רופא מתייחסת למתן חומר רפואי הגורם ישירות למות המטופל. שכיחות מחלת האלצהיימר עולה עם הגיל, כאשר בשלב המתקדם של המחלה מאבדים החולים יכולות קוגניטביות עד למצב שבו הם חסרי ישע ותלויים לגמרי בזולתם. סקירת ספרות מעלה שקיימת שונות רבה בעמדות הציבור כלפי המתת חסד פעילה במצב זה, והעמדות קשורות למשתנים רבים. למרות שהמתת חסד פעילה חוקית במדינות מסוימות, ההחלטה מורכבת מאוד וקיימות מחלוקות בין אנשי מקצוע, בני משפחה מטפלים והציבור הרחב לגביה. מטרות המחקר הן: לבחון הבדלים בעמדות של אנשים זקנים כלפי המתת חסד פעילה באמצעות רופא בשלב מתקדם של מחלת אלצהיימר עבור עצמם, בני משפחה ואנשים אחרים; לבחון את הקשרים בין גורמים סוציו-דמוגרפיים ופסיכו-סוציאליים לבין עמדות כלפי המתת חסד בשלושת המקרים האלו.
שיטה: מדגם הנוחות כלל 501 אנשים בני 75 ומעלה, שגויסו במרכזי יום ברחבי הארץ וגם באמצעות כדור שלג. עמדות המשתתפים כלפי המתת חסד פעילה בשלב המתקדם של מחלת האלצהיימר נבחנו על ידי שימוש בסיפורי מקרה ביחס לשלושה מקרים שונים: עבור עצמם, בן משפחה ואדם אחר. בנוסף, נמדדו המשתנים: מסוגלות עצמית, רצון לחיות, רצון להאריך חיים, שביעות רצון מהחיים, פחד מוות ומיתה, תמיכה חברתית ומשתנים סוציו-דמוגרפיים. הנתונים נותחו באמצעות מבחנים להשוואת ממוצעים ומודלים של רגרסיה לינארית היררכית.
ממצאים: העמדות של זקנים בישראל כלפי המתת חסד פעילה במצב של אלצהיימר מתקדם נמצאו חיוביות יותר כאשר החולה הוא האדם עצמו לעומת בן משפחה ואדם אחר. הרצון להאריך חיים נמצא כמנבא שלילי של העמדות כלפי המתת חסד פעילה בכל שלושת המקרים, בעוד מסוגלות עצמית גבוהה ורצון לחיות נמוך תורמים לעמדות חיוביות יותר רק במקרים של האדם עצמו ובן משפחה. בנוסף, ככל שאדם מדווח על רמת דתיות גבוהה יותר כך עמדותיו כלפי המתת חסד בשלושת המקרים שליליות יותר.
מסקנות: יש להמשיך ולהרחיב את השיח על המתת חסד פעילה במסגרת מחלת אלצהיימר בקרב הציבור הרחב, בני משפחה מטפלים ואנשי מקצוע וכן לסייע להם בקבלת החלטות בהתאם להעדפותיהם.