
הרקע:
עבור מטופלים המאובחנים עם מחלת הדמנציה המעבר מאשפוז לקהילה עשוי להוות אתגר ויכול להשפיע על שינוי התנהגותי ותפקודי. על המטופל והמטפל העיקרי נופל עומס טיפולי כבד לאחר השחרור ולרב נוצר קושי להתמודד, לתאם את המשך הטיפול. כתוצאה מכך עולה אחוז האשפוזים הנוספים. סיוע בשמירה על הרצף הטיפולי בין אשפוז לטיפול בקהילה עשוי לשפר מצב זה.
התכנית המוצעת במאוחדת, מחוז צפון, שמה דגש על הרצף הטיפולי הנוצר בין ארגוניים ופנים ארגוניים. התכנית כוללת דמות מפתח, "מתאם דמנציה", אשר מסייע בתיאום השירותים הנדרשים בנקודת משבר זו. המתאם בעל רקע בתחום הסיעוד/עבודה סוציאלית, הכשרה ייעודית לדמנציה ומיומנויות תכלול וחיבור לכלל גורמי קופ"ח וקהילה. המענה הניתן הינו בהנגשה אישית, בהתאמה שפתית ותרבותית ומאפשר קשר ישיר עם דמות מקצועית.
אוכלוסיית היעד:
מבוטחים המאובחנים עם מחלת דמנציה אשר ביקרו במיון/אשפוז וחזרו להמשך טיפול בקהילה ובני משפחותיהם, המטפלים העיקריים.
המטרות:
1. שיפור איכות חיים (בהיבט ביו-פסיכו-סוציאלי) של מטופלים המאובחנים עם מחלת הדמנציה.
2. הגברת תחושת רווחה ושיפור הטיפול וההתמודדות של בני משפחה.
3. צמצום צריכת שירותים רפואיים.
השיטה:
1. איתור המטופלים לפי קריטריון אוכלוסיית היעד (בסיוע צוותי בקרה, מטי"ב, מרפאות ראשוניות).
2. פניה ייזומה לבני משפחה מטפלים.
3. ביצוע ביקור בית ובניית תכנית התערבות לפי צרכי המטופל ובני משפחתו (ע"י מתאם דמנציה).
4. מתן הדרכה מקצועית להתמודדות וטיפול מיטבי לאדם עם דמנציה לבני המשפחה.
5. הפנייה לאנשי מקצוע במאוחדת בהתאם לתוכנית ההתערבות, וסיוע בתאום.
6. מעקב טלפוני תקופתי יזום אחר ביצוע המלצות ההתערבות מול המטפל העיקרי.
7. מענה לפניות טלפוניות שוטפות של בני המשפחה במשך 3 שנים מהשחרור מבית החולים.
ממצאים ומסקנות:
· שילוב 290 מבוטחים ובני משפחתם בתכנית.
· ירידה כוללת ב- 28.7% בשימוש שירות בריאות בקהילה (רופאת משפחה, סיעוד, בדיקות מעבדה).
· ירידה ב- 61% במספר פניות למיון, 60% במספר אשפוזים ו -47.5% במספר ימי אשפוז בקרב משתפי התכנית.
· עליה כוללת ב-26.4% בצריכת שירותי מקצועות הבריאות.
· נחיצות דמות מתאמת והתערבות ייעודית