הכנס הדו שנתי ה- 25 של האיגוד הישראלי לגרונטולוגיה

"אני עושה את העבודה הכי חשובה": תפיסת התפקיד של המטפלות בזקנים בקהילה

ד"ר פנינה דולברג 1 יעל סלע 2 רונית אבן-זהב 1 אפרת נטר 3 שרון אבידור 4
1עבודה סוציאלית, המרכז האקדמי רופין
2מדעי הסיעוד, המרכז האקדמי רופין
3מדעי ההתנהגות, המרכז האקדמי רופין
4פסיכולוגיה קלינית של הבגרות והזיקנה, המרכז האקדמי רופין

מטרת העבודה: בשנים האחרונות חלה בישראל עלייה בביקוש לשירותי תוכנית חוק הסיעוד, לצד מחסור גובר בכוח אדם המטפל בזקנים. אופי עבודת הטיפול הביתי, השכר והסטטוס שנחשבים לנמוכים מרתיעים ישראלים רבים מעיסוק בעבודה זו. בקרב המטפלות נמצאו שחיקה גבוהה, קשיים פיזיים וקשיים נפשיים, המהווים גורמים לעזיבה. העבודה הנוכחית בוחנת את תפיסת התפקיד של המטפלות, לצורך הפקת מסקנות שיסייעו בצמצום שחיקה ונשירה.

שיטה: המחקר מבוסס על שש קבוצות מיקוד עם מטפלות בית העובדות בחברות/עמותות סיעוד שונות בשש ערים שונות בישראל, במרכז ובפריפריה. הקבוצות כללו 4-14 משתתפות/ים (54 נשים, ארבעה גברים), בעלות ותק תעסוקתי שנע בין 8 חודשים ל-35 שנים, 1-5 מטופלים, בהיקף תעסוקה של 5-53 שעות שבועיות. משתתפות המחקר גויסו כחלק מפרויקט "פיתוח הון אנושי- קבוצות תמיכה והעצמה למטפלות בקהילה". תכני הקבוצות תומללו ונותחו בניתוח-תוכן.

ממצאים: נמצאו שלוש קטגוריות מרכזיות: (1) מורכבויות התפקיד: טיפול הבית כלל קושי פיזי, עבודה עם מגוון אנשים, מטופלים עם קשיים בריאותיים וקוגניטיביים מגוונים, דרישה לסבלנות ואיפוק, התמודדות עם אובדן, ועבודה לבד וללא עמיתים. (2) עבודה מול שלושה גורמים: המטופלים - בבתיהם מתבצעת העבודה, חברות הסיעוד - המעסיקות, והמדינה - הקובעת את תנאי ההעסקה. העבודה מול המטופלים וחברות הסיעוד יצרה סתירות בהגדרת התפקיד ומתח בין הגדרתו הפורמלית לבלתי-פורמלית; מורכבות התפקיד ותפיסת משמעותו יצרה מתח ביחס לתנאי-ההעסקה שקבעה המדינה, שנתפסו כלא-הוגנים ומשפילים. (3) ערכי הליבה בתפקיד: משמעות והערכה העלו תחושות סיפוק ושביעות-רצון מהתפקיד. קשרים חמים עם המטופלים, הגדרת תפקיד ברורה ופיקוח מהמעסיקים תרמו לערכי הליבה, בעוד תפיסות של ניצול ופיקוח לקוי פגעו בהם.

מסקנות: לצד מוטיבציה גבוהה לטיפול בזקנים ותפיסה של חשיבות ומשמעות לתפקיד מטפל/ת הבית, תפיסת התפקיד הוצגה כעתירת סתירות ומורכבויות. הממצאים העלו פער מהותי בין החשיבות שרואות המטפלות בתפקידן, לבין החשיבות שהן תפסו כי המעסיקים והמדינה נותנים לו. שביעות רצון וסיפוק מתפקיד המטפלת יתרמו לטיפול מיטיב יותר בזקנים. לכן, מומלץ לחזק את ערכי הליבה בתפקיד (משמעות והערכה) ולצמצם באופן מערכתי ומובנה את הסתירות והמורכבויות הכרוכות בו.