
"הסבתות הקיבוצניקיות" אשר שוחררו משבי חמאס, "העשויות ברזל", אשר השתחררו בראש מורם וחיזקו את כל הסובבים – הן בשבי והן לאחריו, בכוח החכמה והניסיון שמביא עמו בין היתר גילן, מהוות דוגמא בכל אספקט. גם בענייננו.
עידן חדש שתקוותנו היא שעל כל הקושי בו, אולי יטע בנו, צעירים כבוגרים, את האומץ להביט בסוף החיים ובמוות ללא מורא ובהבנה כי ניתן להתכונן לקראתו ולהביע בכבוד ובאומץ את רצוננו תוך שמירה על כבוד אדם ומימוש רצונו באשר לדרך הטיפול בו ומניעת סבלו.
התשתית החוקית בישראל
חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005 נחקק ביוזמת עמותת ליל"ך, וועדת האתיקה של הר"י וועדת שטינברג ובחקיקתו היווה צעד נכבד בהכרה בזכות האדם על גופו בישראל כמדינה ליברלית בתחום. החוק נשען על חוקים שקדמו לו – חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב-1962, חוק זכויות החולה התשנ"ו-1996 וכמובן חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו התשנ"ב-1992 . מכוחם יחד, ניתנת לאדם היכולת להביע את רצונו באשר לניהול ענייניו, לרבות מצבים בריאותיים וכלכליים בהיותו נדרש לסיוע .
אלה, ביחד עם התפתחות הרפואה הפליאטיבית ומניעת סבל וקידומה בתפישת הרפואה בישראל, מאפשרים להבעת הרצון להגיע כדי מימוש אמיתי.
הוראות רפואיות מקדימות ויפוי כח, על נוסחיהם, לפי חוק החולה הנוטה למות ככלי פרקטי
הכלי הפרקטי הנובע מחקיקתו של חוק החולה הנוטה למות הינו יכולת הבעת הרצון בדבר הטיפול התומך או הימנעות מטיפול ופרוצדורות רפואיות ומינויו של מיופה כח לביצוע הרצון ככל שאדם חפץ בכך – בגדר האפשרויות שגובשו בטפסי ההוראות הרפואיות המקדימות לפי החוק - יפורטו במושב. כן נעמוד על חשיבות מילוי הטפסים, והסיוע שליל"ך מגישה במילוים.
לבסוף, נבחין בין יפוי כח מתמשך להוראות רפואיות מקדימות ומינוי אפוטרופוס
1. יפוי כח מתמשך אינו חל במקרה בו אדם מוגדר `חולה הנוטה למות`
2. היווצרות ואקום משפטי בהיות אדם אינו מסוגל להביע רצונו ומוגדר כחולה הנוטה למות.
3. הבעת רצון אמיתי והסרת כובד משקל בקבלת החלטות לא קלות מבני משפחה/חברים/קרובים.
4. היכולת להורות על מניעת סבל!