הכנס הדו שנתי ה- 25 של האיגוד הישראלי לגרונטולוגיה

ארגז הכלים של הגרונטולוג מנקודת מבט המעסיק (משויך לנושא: גרונטולוגיה כפרופסיה) מנחה: תמר דשבסקי, עו"ס וגרונטולוגית, מכון באר אמונה

גב תמר דשבסקי
מכון באר אמונה

רקע:

משך שנים מסגרות הגיל השלישי, חברות סיעוד, מחלקות רווחה, מרכזי יום ומוסדות לגיל השלישי מעסיקות אנשי מקצוע מדיסציפלינות שונות בעבודה עם אוכלוסיית הזקנים ובני משפחותיהם. בין אנשי המקצוע נמצא לרוב עובדים סוציאליים, מטפלים פרא-רפואיים, אנשי מקצוע מתחום הבריאות ואף כאלה ללא הכשרה ייעודית. בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי מבורך ורואים כי הדרישה לגרונטולוגים שסיימו לימודי תעודה או תואר שני בתחום, וחלקם אף נותנים עדיפות לגרונטולוגים.

מטרת מחקר זה לבחון האם ובאיזה אופן מביא עימו הגרונטולוג איכויות בשל אופן ההכשרה הייחודי שלו ולהעלות לסדר היום הציבורי את הגרונטולוגיה כפרופסיה בעלת יתרונות מובהקים משלה.

שיטות:

(1) שאלון למעסיקים במסגרות השונות כגון חברות סיעוד, דיורים מוגנים, רשויות מקומיות ומרכזי יום הבוחן מהן יתרונותיו של הגרונטולוג על פני עובדים עם הכשרה מקצועית אחרת או ללא הכשרה.

(2) ניתוח איכותני של תגובות המעסיקים והתבוננות ביתרונות הגרונטולוג ובארגז הידע, הכלים והערכים איתם הוא מגיע.

ממצאים

הממצאים מעידים על כך שהגרונטולוגיה היא התמחות בפני עצמה. עובד שבחר ללמוד זקנה אינו דומה לזה המגיע מתחומים אחרים שאינם שמים זרקור על קבוצת גיל זו. הנקודות שעלו:

- נקודת המבט הייחודית של העובד על האדם הזקן, משפחתו וקהילתו

- תרומת הידע הרחב על עולמות הזקנה (בריאות ותפקוד, רווחה נפשית, פנאי ומשמעות, משפחה, כלכלה ועוד) להבנת צרכיו ועולמו של הזקן וכן להתאמת המענים הנדרשים

- תפיסות העולם של העובד ביחס לזקן (אל מול גילנות ופטרונות)

- איכות השירות והעבודה של הגרונטולוג

מסקנות

ממצאי המחקר מדגישים את הצורך הגדול בהכרה בתחום הגרונטולוגיה כפרופסיה ובהעדפה של אנשי מקצוע שמביאים מומחיות בזקנה יחד עם בחירה ותשוקה לעסוק בתחום. ממצאים אלה חוברים לצורך חברתי הגדל עם השנים באנשי מקצוע רלוונטיים הרוצים לקדם ולשפר את איכות חייהם של הזקנים בחברתנו.