
התקדמות הרפואה המודרנית מובילה להארכת תוחלת חיי האוכלוסייה בעזרת טכנולוגיות וטיפול תרופתי מתקדם ולצד זה סובלת האוכלוסייה כולה ממחלות חשוכות מרפא ומחלות הגורמות לסבל קיומי ולעיתים מתמשך עד למותו של האדם.
הטיפול הפליאטיבי נבחר ע"י רוב המטופלים כשמטרתו מניעה והקלה על סבל ושיפור איכול החיים בעזרת איזון מוקפד של סימפטומים תוך התייחסות להיבטים הפיזיים, רוחניים ופסיכולוגיים של האדם. הטיפול הפליאטיבי מיועד למטופל מרגע גילוי המחלה הכרונית ועד למותו של האדם.
מערכת הבריאות במדינה הכירה ב-2009 ברפואה הפליאטיבית והוציאה חוזר ראשון המורה על התחלת טיפול פליאטיבי בבתי החולים ובקהילה. מאז חוקק גם חוק החולה הנוטה למות המאפשר כתיבת הנחיות לגבי הטיפול בו בסוף חייו.
ב-2016 התפרסמו המלצות לתכנית לאומית לטיפול פליאטיבי ומצבי סוף חיים.
ב-2023 הוקמה וועדת היגוי לטיפול הפליאטיבי וסיום החיים בראשות פרופ` ספי מנדלוביץ, היושבת על המדוכה בנושא קידום הטיפול הפליאטיבי לאור ההנחיות הקיימות והחידושים בתחום.
כחלק מהטיפול הפליאטיבי ובמצבי סוף חיים ניתן להעניק גם סדציה פליאטיבית שמשמעותו אפשרות הורדת רמת ההכרה כמוצא אחרון במטרה להקל על תסמינים עמידים כדוגמת כאב, אי שקט, דליריום, מצוקה נשימתית, דימום מסיבי, סבל קיומי משמעותי.
הטיפול ניתן עי צוות מיומן בקהילה או בבית החולים במטרה לתת טיפול במינון המינימלי כדי להפיק ולהקל על מצוקתו של האדם לקראת סיום חייו.
החלטת בני משפחה על טיפול פליאטיבי וסדציה פליאטיבית מובילה לדילמות רבות ומשמעותיים לגבי סיום חייו של בן המשפחה. מילוי הנחיות מקדימות מקל על קבלת ההחלטות של בני המשפחה אם מכיוון שהנושא דובר בעת שהאדם היה כשיר ואם כאשר הטפסים מפורטים ומבהירים לבני המשפחה את בקשותיו של בן משפחתם.
עמותת ליך"ך בה אני חברת הנהלה מסייעת במילוי טפסים חשובים אלה ומסייעת בקידום החקיקה בתחום ועידוד מילוי הטפסים כחלק מהתהליך.
כאחות מומחית קלינית בגריאטריה אני מלווה לאורך השנים חולים מטיפול פליאטיבי ועד לסדציה פליאטיבית ומרגישה סיפוק רב מהיכולת החוקית והערכית לסייע לאדם ומשפחתו בתהליך לא פשוט זה.