
מטרות המחקר
לדפוסי התעסוקה, גיל הפרישה וצריכת פנאי לאחר הפרישה יש השפעה מכרעת על הזדקנות מיטבית. בנושאים אלה קיימים פערים משמעותיים בין מבוגרים ערביים לבין מבוגרים יהודיים. מטרת המחקר היא לאפיין ולזהות פערים אלה, ללמוד על אודות החסמים איתם מתמודדים המבוגרים הערביים בצריכת פנאי משמעותי ולבחון הנגשה של שירותים שיטיבו עם אוכלוסייה זו.
שיטות
במחקר שולבו שיטות מחקר כמותיות ואיכותניות, והוא התבסס על שלושה מקורות מידע: (1) נתונים מנהליים שהתקבלו מן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר SHARE וסקר KAP; (2) ראיונות עומק עם 35 מבוגרים ערבים בני 50+ ועם 15 אנשי מקצוע הפועלים במגוון תחומים הקשורים להזדקנות; (3) סקר טלפוני בקרב 800 מבוגרים ערבים בני 50+.
ממצאים
במחקר נמצאו פערים בין האוכלוסייה היהודית והערבית באשר להזדקנות מיטבית. מן המחקר עולה כי האוכלוסייה הערבית מזדקנת מהר יותר מהאוכלוסייה היהודית וכי מצבם של הזקנים הערבים פחות טוב בעת זקנה. זקנים ערביים סובלים יותר מבריאות לקויה וממוגבלות פיזית. הזקנה באוכלוסייה הערבית מאופיינת בצמצום החיים החברתיים, בעיקר בקרב גברים, התמקדותם סביב המשפחה והשכנים, ותחושת בדידות מוגברת. עוד עולה, כי זקנים ערבים נוטים לפרוש מוקדם יותר מעבודתם מאשר יתר האוכלוסייה וכי אחוז ניכר מהם ללא פנסיה כלל או בעלי פנסיה חלקית, מה שמשפיע על יכולתם להסתדר כלכלית. עם זאת, החברה הערבית היא חברה בשינוי ויש רצון מצד המבוגרים להיערך לגיל הזקנה, התעניינות בפנאי איכותי, תעסוקה מתאימה ועוד.
מסקנות
ממצאי המחקר מצביעים על כך שהפערים בין הזקנים הערביים לבין הזקנים באוכלוסייה היהודית נובעים מ"סיבות פנימיות" כגון נורמות תרבותיות, דת ואורח חיים, ומ"סיבות חיצוניות" כגון פערים בתשתיות, שירותים לא מותאמים או לא נגישים. פערים "סיבות פנימיות" מושפעים מהשינויים שעוברת החברה הערבית ולאו דווקא יהיו רלוונטיים באותה מידה בעתיד. לעומת זאת, פערים מ"סיבות חיצוניות" ניתנים לצמצום באמצעות התערבויות ממוקדות כגון ביצוע התאמות תרבותיות והנגשתם של שירותים חברתיים וכלכליים לחברה הערבית, כדי להביא לשיפור ברווחת הזקנים הערבים.