
בדומה לשלבים אחרים בהתפתחות האדם, תהליך ההזדקנות מאופיין בשינויים רבים. אלה כוללים גורמים פנימיים, כגון שינויים ביכולות הבריאותיות והקוגניטיביות, וחיצוניים כגון מעבר מהבית או פרישה. היכולת להגיב לשינויים בצורה מיטבית דורשת גמישות פסיכולוגית. תכונה זו מתאפיינת בחוויה מודעת של הרגע הנוכחי והיא מאפשרת למחזיקים בה לנוע בין מצבים ולהתאים את עצמם לשינויים, תוך שמירה על הערכים והאמונות שלהם. מחקרים קודמים מצביעים על חשיבותה הרבה של גמישות פסיכולוגית במצבי חיים שונים, אולם הידע לגבי השתנותה עם הגיל לוקה בחסר. בנוסף, בעוד מחקרים קודמים דיווחו על הבדלים אלו ביחס לציון כללי בשאלוני דיווח עצמי, חסרות עבודות שבחנו את תרומתם הייחודית של כל אחד מהממדים, ואת היחסים בניהם.
במחקר הנוכחי נבחנו דפוסי הגמישות הפסיכולוגית בקרב 99 מבוגרים (גילאי 64-80, ממוצע 69.53) ו101 צעירים (גילאי 23-40, ממוצע 33.1), באמצעות העברה מקוונת של שאלון הדיווח העצמי (MPFI-24) Multidimensional Psychological Flexibility Inventory לבחינת גמישות ואי-גמישות פסיכולוגית. לצד ניתוח הבדלים בציון הכולל בוצע ניתוח רשתות המתבונן על התרומה הייחודית של כל ממד. ניתוח זה מאפשר לחלץ מדדים כגון מרכזיות הממד ברשת (עד כמה ממד זה משפיע על תצורת הרשת ביחס לממדים אחרים) והקשר בין ממדים.
בבחינת הציון הכולל, נמצאו הבדלים מובהקים בין מבוגרים לצעירים, כך שמבוגרים נמצאו גבוהים יותר בגמישות t(197)= 2.89, p<0.01 ונמוכים יותר באי-גמישות t(197)= -3.67, p<0.01 . בבחינת הקשר בין הפריטים באמצעות ניתוח רשתות, עלו הבדלים מובהקים במרכזיות של הממדים השונים. בעוד שעבור מבוגרים הממדים המרכזיים ביותר הינם "עצמי כהקשר" ו"עצמי כתוכן", עבור צעירים הממדים המרכזיים הינם "חיבור לערכים" ו"הימנעות מפעולה" (עבור גמישות ואי-גמישות בהתאמה). יתר על כן, אצל מבוגרים הקשר החזק ביותר ברשת נמצא בין "חוסר כיוון" ל"תקיעות" (r= 0.57), ואילו אצל צעירים בין "הדבקה קוגניטיבית" ל"תקיעות" (r= 0.58).
ממצאים אלו מעידים על הבדלים הקשורים לגיל בגמישות פסיכולוגית. העבודה עם רשתות פריטים מאפשרת לאתר באופן מדויק הבדלים תלויי גיל אשר פותחים צוהר להבנת מכניזם השיפור בגמישות עם הגיל והתערבות ממוקדת-פרט בתחום זה.