הכנס הדו שנתי ה- 25 של האיגוד הישראלי לגרונטולוגיה

נשים בעלות השכלה אקדמית הממשיכות לעבוד לאחר גיל פרישה

ד"ר לילך לוריא 1 קרן סמיונוב-טל 1 חיה שטייר 2 עליזה לוין 3
1חוג ללימודי עבודה, אוניברסיטת תל-אביב
2חוגים ללימודי עבודה וסוציולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב
3החוג לסוציולוגיה, אוניברסיטת חיפה

בעקבות העלייה בתוחלת החיים נשים רבות בוחרות או נאלצות להמשיך לעבוד לאחר גיל פרישה. בהתאם לספרות, ההחלטה מושפעת מאילוצים כלכליים מהצד האחד ומהמשמעות המיוחדת של העבודה עבור העובדת מהצד השני. במחקר ביקשנו לבחון – באמצעות ראיונות עם נשים בעלות השכלה אקדמית שממשיכות לעבוד לאחר גיל פרישה – עד כמה גורמים אלו אכן משליכים על ההחלטה. מטרת המחקר: מטרת המחקר לבחון אילו גורמים משליכים על החלטתן של נשים בעלות השכלה אקדמית להמשיך לעבוד לאחר גיל פרישה. שיטת המחקר: המחקר כלל ראיונות עם 15 נשים בעלות השכלה אקדמית אשר המשיכו לעבוד לאחר גיל פרישה. הנשים שרואיינו למחקר היו בגילאי 89-65, כאשר חלקן עבדו כשכירות וחלקן כעצמאיות. כל ראיון ערך כשעה. ממצאים: מהראיונות עלו ארבעה גורמים מרכזיים אשר השליכו על החלטתן של נשים להמשיך לעבוד לאחר גיל פרישה. ראשית, נשים רבות ציינו בראיונות שהעבודה מהווה חלק משמעותי מהאופן שבו הן תופסות את הזהות העצמית שלהן. שנית, מהמחקר עלה כי יחס תומך מצד המשפחה, החברה והקולגות במקום העבודה משפיע באופן משמעותי על ההחלטה להמשיך לעבוד בגיל מבוגר. השיקול הכלכלי לעומת זאת, התגלה כשיקול משני בלבד. שלישית, מהמחקר עלה כי המצב הבריאותי ותחושת הרווחה של הפרט משליכים גם הם על ההחלטה להמשיך לעבוד. רביעית, מהראיונות עלתה החשיבות הרבה של מקום עבודה עם הסדרי עבודה גמישים ומותאמים לגיל מבוגר. בנוסף נמצא כי רכישת הון אנושי לאורך החיים משליכה על היכולת להמשיך לעבוד בגיל מבוגר. מסקנות: ראשית, המחקר מאשש את הספרות אשר עוסקת בקשרים בין בריאות ותחושות רווחה לבין תעסוקה, כמו גם את הספרות אשר עוסקת בחשיבות העבודה לעיצוב הזהות העצמית של העובדת. בכך המחקר מחזק את הצורך בעיצוב מדיניות שתעודד המשך תעסוקה בגיל מבוגר. שנית, המחקר מדגיש את החשיבות בעיצוב מקומות עבודה מותאמים לגיל מבוגר ובהסדרי עבודה גמישים. שלישית, המחקר מדגיש את חשיבות התמיכה מצד החברה באופן כללי בתעסוקה בגיל מבוגר.