
מטרות המחקר
המחקר בוחן את מצבם של בני 60+ ואת השינויים שהם חוו בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" בתחומי חיים שונים. בפרט, בוצע זיהוי של מצבי פגיעות והחמרה בתחום בריאותי, חברתי-רגשי וכלכלי. המחקר כולל גם מיפוי של רשתות תמיכה של הזקנים וגורמי חוסן.
שיטות
המחקר מבוסס על איסוף נתונים באמצעות סקר טלפוני בקרב בני 60+, ומתמקד בתחומים: בריאות פיזית ונפשית, עצמאות בביצוע פעולות שגרתיות, רשתות תמיכה, חוסן נפשי ותחושת בטחון, תחושת בדידות ומשמעות, פנאי, מצב כלכלי ותעסוקתי, אוריינות דיגיטלית.
תקציר זה כולל ממצאים של איסוף נתונים בקרב כ- 250 זקנים המתגוררים באשדוד. בימים אלה נאספים נתונים ב- 12 ישובים נוספים בפריסה ארצית ובחשיפה שונה למלחמה.
ממצאים
מאז תחילת המלחמה, תושבי אשדוד סבלו ממספר רב של ירי טילים שלוו בכ-300 אזעקות. 35% מהזקנים דיווחו כי נפגעו בגוף, בנפש, ברכוש או אדם קרוב נפגע, נרצח או נחטף. עם זאת, כ- 75% מהזקנים דיווחו כי מרגישים בטוחים באזור מגוריהם.
מעל 30% מהזקנים חוו החמרה במצב בריאותי ו- 24% חוו החמרה במוגבלות בעקבות המלחמה. 22% דיווחו על רמת דיכאון גבוהה. כשליש מהזקנים חוו החמרה במצב הכלכלי וכשליש מהזקנים המועסקים דיווחו על החמרה במצבם התעסוקתי. זקנים שמצבם לא טוב (זקנים פגיעים) נוטים להחמרה בעקבות המלחמה בכל תחומי החיים. בנוסף, נמצא כי בני משפחה הם רשת תמיכה העיקרית של הזקנים. רבע מהזקנים תלויים בכל תחומי החיים שנבדקו ברשת התמיכה שלהם, אך שליש עצמאיים. עם זאת, אחוז ניכר מהזקנים פעילים ומפגינים חוזקות: כרבע מקפידים על פעילות גופנית יומית, כשליש מועסקים וכ-40% מתנדבים או מעוניינים להתנדב.
מסקנות
המלחמה החמירה את מצבם הבריאותי, הנפשי והכלכלי של הזקנים. ההחמרה בקרב הזקנים הפגיעים רחבה יותר. אי לכך חשוב לאתר קבוצות אלה ולהציע להם שירותים וסיוע. לצד זה, יש לעודד את הזקנים הפעילים להמשיך ואף להרחיב את פעילותיהם . זקנים רבים תלויים חלקית או לחלוטין ברשת התמיכה שלהם ולכן יש צורך לספק תמיכה לרשת הקיימת ולפתח גורמים נוספים שיכולים לשמש כרשת תמיכה לזקן.