
מלחמת חרבות ברזל השפיעה על חיי היום-יום בישראל. רבים בעורף חשופים לאזעקות ולירי טילים ושינו את צריכת החדשות, פעילויות הפנאי וצריכת שירותי בריאות. בנוסף, לאירועי המלחמה השפעה על המצב הנפשי, לרבות תחושות של דכאון, חרדה וחששות לעתיד. בקרב מבוגרים עם ליקוי שמיעה, הצורך להיות "מחוברים" כדי לשמוע אזעקות, להתעדכן בחדשות ולנהל שיחות, עשוי ללבוש צורות יחודיות בתקופות מורכבות, ואלה עשויות להשפיע על השימוש במכשירי שמיעה ועל צריכת שירותים אודיולוגיים הקשורים לשיקום השמיעה ולשימוש במכשירי שמיעה.
מטרת המחקר: לבחון את השפעות המלחמה על השימוש במכשירי שמיעה, ולזהות גורמים ותהליכים שעשויים להשפיע על דרכי ההתמודדות עם ירידה בשמיעה בקרב מבוגרים בישראל בתקופת המלחמה.
שיטת המחקר: המחקר אושר כמחקר חירום על ידי ועדת האתיקה של הפקולטה לרווחה ובריאות באוניברסיטת חיפה. שאלון ייעודי שפותח לצרכי המחקר הופץ למטופלים של חברת מדטכניקה אורתופון ופורסם ברשתות חברתיות. השאלון כלל שאלות לגבי קשיי השמיעה של הנשאלים (עם ובלי מכשירי שמיעה), וכן שאלות הנוגעות למגוון היבטים של שימוש במכשירי שמיעה לפני המלחמה ואחרי 7.10: צריכת מידע, אופן קבלת התראות על אזעקות, צריכת שירותים אודיולוגיים, זמן השימוש במכשירים, עמדות לגבי כיוון המכשירים מרחוק, שינויים באופן השימוש במכשירי השמיעה ועוד. נבדקים שאישרו את נכונותם להשתתף במחקר קיבלו מסרון ובו קישור לשאלון למענה אנונימי.
תוצאות: 847 נבדקים, 85.4% מהם בני 60 שנה ויותר, מילאו את השאלון. התשובות נותחו תוך פילוח של רמת השמיעה, מקום המגורים, מידת החשיפה לאירועי המלחמה, גיל ומין המשתתפים ועוד. נמצאו שינויים משמעותיים במשך השימוש במכשירי השמיעה (ימי השימוש ומספר שעות השימוש ביום) בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה, כמו גם שינויים בדפוסי השימוש (כגון שינה עם המכשירים). הבדלים אלו השתנו עם הגיל והיו שונים בין גברים לנשים. נמצא שינוי גם ביחס של הנבדקים לנחיצות הכיוון מרחוק של מכשירי השמיעה.
דיון: זיהוי השינויים בעמדות ובדפוסי השימוש במכשירי שמיעה בעת מלחמה יאפשר לבנות מערכי התערבות ותמיכה במבוגרים עם ליקוי שמיעה ולפתח פרוטוקול מנחה לשימוש במכשירי שמיעה בתקופות מורכבות ובמצבי חירום לאומיים.