
מטרת העבודה: קיים קשר בין משאבים חברתיים, כמו תמיכה חברתית או תחושה של חסרונם, שבאה לידי ביטוי בבדידות, לבין דיכאון. קשרים אלו באים לידי ביטוי בעיקר בקרב האוכלוסייה הזקנה. מחקרים שונים מצאו שבדידות תיווכה את הקשר בין תמיכה חברתית לדיכאון בקרב אוכלוסיות זקנות. מחקרים גם מצאו קשר בין חרדת הזדקנות לדיכאון. על פי ה- Coping Theory עמדות שליליות כלפי הזדקנות יחמירו את הקשר בין העדר תמיכה חברתית לדיכאון. ואכן, ישנן גם עדויות לכך שעמדות חיוביות כלפי הזדקנות מיתנו את הקשר בין תמיכה מהמשפחה לדיכאון. לפיכך, מטרת המחקר היא לבחון האם עמדות כלפי הזדקנות ממתנות את התיווך של בדידות בין תמיכה חברתית לדיכאון בקרב זקנים.
שיטות: נאספו נתונים ממדגם נוחות של 862 נבדקים (טווח גילאים 65-96, ממוצע=74.63, ס"ת 7.31) במהלך ינואר-מרץ 2024. הנבדקים מילאו שאלונים הבודקים תמיכה חברתית, בדידות, חרדת הזדקנות ודיכאון, לצד שאלונים סוציו-דמוגרפיים. נערך ניתוח רגרסיה באמצעות תוכנת process על מנת לבחון את התיווך של בדידות את הקשר בין תמיכה חברתית לדיכאון והאם חרדת הזדקנות ממתנת קשר זה.
ממצאים: מעבר להשפעתם של המשתנים הדמוגרפיים, התוצאות מצביעות על כך שבדידות תיווכה, באופן מלא, את הקשר בין תמיכה חברתית לדיכאון. כמו כן, נמצא כי חרדת הזדקנות מיתנה תיווך זה. הקשר בין תמיכה חברתית לדיכאון הופיע בקרב כל הנבדקים, אך היה חזק יותר בקרב אנשים עם חרדת הזדקנות גבוהה מאשר בקרב אנשים עם חרדת הזדקנות נמוכה. חרדת הזדקנות לא מיתנה את הקשר בין בדידות לדיכאון.
מסקנות: המחקר מדגיש את חשיבות המשאבים החברתיים ותרומתם לדיכאון בגיל המבוגר. כמו כן המחקר מצביע על התפקיד הממתן של חרדת הזדקנות בקשר זה, ומצביע על כך שהמיתון מופיע רק בקשר בין תמיכה חברתית לבדידות ולא בקשר בין בדידות לדיכאון. הדיון יתמקד בהשלכות התיאורטיות והפרקטיות של ממצא זה עבור אוכלוסיית הזקנים.