הכנס הדו שנתי ה- 25 של האיגוד הישראלי לגרונטולוגיה

הוצאות מהכיס ועומס פיננסי בקרב אנשים שנפטרו מסרטן ובני משפחתם

פרופ' אביעד טור-סיני 1 נטע בנטור 2 דיימיאן אורבן 3
1הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות ומרכז מינרבה לחקר אוכלוסיות מודרות בזיקנה, אוניברסיטת חיפה
2הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב
3המחלקה האונקולוגית, בית החולים שיבא תל השומר

מטרת המחקר: ברוב מדינות המערב, גם באלה שיש ביטוח בריאות ממלכתי או כללי, חלק מההוצאות הטיפול בחולים בסרטן ממומנות על ידי החולים ובני משפחתם. מטרת המחקר לזהות את סוגי ההוצאה מהכיס בחצי השנה האחרונה לחיי אנשים שנפטרו מסרטן ובני משפחתם, לבדוק את היקף ההוצאות וללמוד על העומס הכלכלי עליהם.

שיטות מחקר: 491 בני משפחה של אנשים שנפטרו מסרטן רואיינו בראיון טלפוני, באמצעות שאלון מובנה סגור, 3-6 חודשים לאחר מות יקירם.

ממצאים: הגיל הממוצע של הנפטרים היה 70 (SD=13), 52% נשים, 25% היו עצמאיים תפקודית, 49% בעלי השכלה אקדמית, ולדברי 56% הם היו בעלי יכולת כלכלית גבוה.

ל-42% מהנפטרים היתה הוצאה מהכיס עבור תרופות, 5,800$ בממוצע. הסיכוי להוצאה מהכיס לתרופות היה גבוה באופן מובהק בקרב מי שלא יכלו להשאר לבד בבית ללא השגחה ובעלי יכולת כלכלית נמוכה. ל-32% מהנפטרים היתה הוצאה מכיס למטפלת פרטית, 8,000$ בממוצע, ול-9% היתה הוצאה מהכיס לאחות פרטית, 2,800$ בממוצע. הסיכוי להוצאה מהכיס למטפלת או אחות היתה גבוה באופן מובהק בקרב מי שהיו מוגבלים בתפקודם, לא יכלו להשאר לבד בבית, ויכולת כלכלית נמוכה.

הסיכוי לעומס כלכלי לחולה ובני משפחתו עקב ההוצאות מהכיס היה גבוה בקרב נפטרים עם מוגבות תפקודית, ללא יכולת להשאר לבית בבית, וללא ביטוח רפואי או סיעודי פרטי, בעוד שהסיכוי היה נמוך באופן מובהק בקרב בעלי השכלה והכנסה גבוהים יותר, ובקרב חולים שנפטרו בבית. בנוסף בני המשפחה דיווחו על הוצאות לנסיעות, אמבולנס, ומימון אוכל ולינה כאשר יקירם היה מאושפז.

מסקנות והמלצות: מהמחקר עולה החשיבות שיש לשימור ולהרחבה, ככל האפשר, של מימון תרופות וטיפולים אונקולוגיים מתוך סל הטכנולוגיות שנקבע מידי שנה. בנוסף, עולה הצורך להגביר את התחשבות האונקולגים ביכולת הכלכלית של החולים בעת התוית תרופות וטיפולים, ובמיוחד בחודשים האחרונים לחייהם.